ע"פ 10221/06פיראס ג'ורן נ. מדינת ישראל

1.על המבקשים נגזר עונש של שבע שנות מאסר לריצוי בפועל ושנתיים מאסר על-תנאי, וכן חוייב כל אחד מהם לפצות בני משפחה שנפגעו בסכום של 75,000 ש"ח. העונש הושת בעקבות הרשעתם של המבקשים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קשירת קשר לביצוע עוון, הצתה וחבלה בנסיבות מחמירות.

המבקשים עותרים לעיכוב ביצועו של העונש עד להכרעה בערעור.

2.בהכרעת דינו המקיפה של בית-המשפט המחוזי נקבע כי המבקשים קשרו קשר להצית את מרפאת השיניים של המבקש 1, שהינו טכנאי שיניים. המרפאה נמצאה במבנה שכור. המבנה ותכולתו היו מבוטחים בסכום העולה על 700,000 ש"ח. בית המשפט מצא כי השניים הציתו את המרפאה ביום 2.8.02 לפנות בוקר, וזאת במטרה לגבות במרמה את דמי הביטוח. ההצתה גרמה לדליקה ולפיצוץ עז. כתוצאה מכך נגרם נזק כבד לדירתם של השכנים, בני משפחת נהרי. בני המשפחה נפגעו כתוצאה מן הפיצוץ. הכרעת הדין מתבססת על מקבץ גדול מאוד של ראיות נסיבתיות. בין היתר נקבע כי במקום נמצא בנזין. קיימות ראיות שונות להימצאותו של בנזין במקום. הקביעה בעניין זה שימשה כאחד המרכיבים המרכזיים לממצא בדבר הצתה.

3.המבקשים הינם חסרי עבר פלילי. המקרה אירע בחודש אוגוסט 2002, ואילו כתב האישום הוגש בחודש מרץ 2003. בכל התקופה עד מתן גזר הדין היו המבקשים משוחררים ללא ערבויות.

4.המקרה מעורר התלבטות. מצד אחד מדובר במעשה חמור, שלגביו הוטל עונש של שבע שנות מאסר. מצד שני לא ניתן לשלול את האפשרות שבסופו של יום יזוכו המבקשים. יחד עם זאת, סיכויי הערעור, כך נראה, אינם נראים מרשימים, וזאת בהתחשב במקבץ הגדול של ראיות נסיבתיות. נראה לי שבמקרה זה חייב לחול הכלל שמשנגזר הדין, יש להתחיל בביצועו, אף אם תלוי ערעור כנגד הכרעת הדין. כאמור, אין מדובר בעונש קצר. האיזון בין השיקולים השונים יימצא על ידי כך שייקבע כי הערעור יישמע בהקדם, מחוץ לסדר הקביעה הרגיל.

5.אי לכך הנני מורה כי על המבקשים להתייצב לריצוי עונש המאסר במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 7.1.07, לא יאוחר מהשעה 10:00. תנאי השחרור שקבע בית המשפט המחוזי יעמדו בעינם.