פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
דנ"א
1952/02
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
ה
עותר:
יהושע בן ציון
נגד
המשיבים
:
1. מפרק בנק ארץ-ישראל-בריטניה
2. הכונס הרשמי
3. מירון בן ציון ופריבס,
עורכי-דין
עתירה
לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של
בית-המשפט
העליון מיום 16.9.01 בע"א 3885/98
שניתן
ע"י כב' המשנה לנשיא ש' לוין
והשופטים:
א' ריבלין ומ' נאור
החלטה
וכך פסק בית-המשפט העליון בע"א 3885/98 יהושע בן ציון נ' בנק א"י בריטניה בע"מ (בפירוק) ואח' :
עיינו בטענותיו בכתב של פרקליט המערער ושמענו השלמת טענות קצרה מפי המערער עצמו והגענו לכלל מסקנה שאין כל עילה לסתור את מסקנותיו של בית המשפט המחוזי בכל שלבי הדיון. כמו שנקבע בע"א 173/84 האינטרס של המערער הוא מוגבל ובגדרו אין אנו סבורים שהוא הצביע על קיומה של עילה כל שהיא להתערב בהחלטות השונות שניתנו בעניינו. אנו דוחים איפוא את מרבית טענותיו על יסוד תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.
ראוי לציין שאפילו טעה בית המשפט המחוזי בהחלטתו לדחות את הבקשה לגילוי מסמכים מחמת שיהוי (כפי שאנו נוטים לחשוב), אין אנו סבורים שהאינטרס המוגבל של המערער הצדיק מתן צו כזה; ומכל מקום - אפילו היה בטענותיו של המערער קורטוב של ממש, יכול היה לנסות להוכיח את טענותיו על ידי העדת הנאמן ואחרים, אך הוא לא ניצל הזדמנות זו. אנו סבורים שבדין דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. אנו מאשרים את קביעת בית המשפט שהמערער לא יוכל להיבנות מהתשלומים ששולמו על ידי הבנקים השויצריים לאחר אישור תביעת החוב; ומה גם שהנאמן אישר לפנינו שסכומים אלה נוכו מסכום החוב. גם לא מצאנו ממש בטענה שיש מקום להקטין את חובו של המערער בכספים שנגבו מנכסי קבוצת ויליאמס, שלפי הצהרת הנאמן לא היה בהם כדי לכסות את החוב אילו היו רלבנטיים לענין זה, ומכל מקום החובה לתשלומם נבעה מחיובם הנפרד של יחידי קבוצה זו לבנק. יתירה מזו: הנאמן הדגיש לפנינו - וטענתו מקובלת עלינו, שמכל מקום המערער לא פרע את הקנס, שלפי פסק הדין הפלילי אמור היה להגבות בדרך אזרחית; וטענתו של המערער שעל ידי גילוי המסמכים המבוקש על ידו הוא היה מוכיח שהקנס שולם ושבקופת הנאמן מצויים כספים המספיקים לכך אינה אלא טענה בעלמא.
העותר, מר יהושע בן ציון, מבקש כי יקויים דיון נוסף בפסק-דין זה, שלדבריו:
קביעת עובדה ע"י בית המשפט ללא ביסוס ראייתי, ורק על יסוד טיעון בעל-פה, טיעון בלתי-מוכח מפיו של פרקליט אחד הצדדים, היא חידוש בעל חשיבות רבה המצריך דיון נוסף לענ"ד, ומצדיקו.
ואני לא ידעתי מה הלכה קבע בית-המשפט, לא-כל-שכן הלכה הראויה כי יקויים דיון נוסף בה.
העתירה נדחית.
היום, י' בתמוז תשס"ב (20.6.2002).
ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור
02019520. G08
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il