פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
4973/06
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
עמי אדרי
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב מיום 3.8.06 (השופטת גדות) בתיק עע"א 1664/06
החלטה
א.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 3.8.06 (השופטת גדות) בתיק עע"א 1664/06, בה נדחתה עתירת המבקש לדחות את ריצוי עונש המאסר שהוטל עליו, וזאת עד לאחר חתונתו.
ב.המבקש הורשע בבית המשפט לתעבורה בתל אביב, וביום 12.9.05 נגזרו עליו שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. ביום 23.3.06, לאחר שהתברר כי המבקש אינו עומד בדרישות הממונה על עבודות השירות, החליט נציב בתי הסוהר על הפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי יתרת העונש (126 יום) במאסר בפועל. בהודעת הממונה על עבודות השירות נקבע כי המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 23.4.06, אלא אם כן תוגש עתירה נגד החלטת הנציב. עתירה כאמור הוגשה לבית המשפט המחוזי, ונדחתה ביום 4.5.06 (עע"א 1664/06 - השופטת אהד). ביום 14.6.06 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע תחילת המאסר (רע"ב 4973/06). בהסכמת המדינה, עוכב ריצוי עונש המאסר עד למתן החלטה בבקשה. ביום 26.7.06 דחה בית משפט זה (השופטת פרוקצ'יה) את בקשת המבקש, ונקבע כי עליו להתייצב לריצוי עונשו ביום 6.8.06.
ג.לאחר דחיית בקשתו פנה המבקש לבית המשפט המחוזי וביקש לעכב את התייצבותו לריצוי יתרת המאסר עד לאחר חתונתו הקבועה, כנטען, ליום 28.9.06. ביום 3.8.06 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, וקבע כי על המבקש להתייצב לריצוי עונשו במועד שנקבע בהחלטת השופטת פרוקצ'יה. ביום 4.8.06, יומיים לפני התאריך שנקבע לריצוי המאסר, הגיש המבקש בקשה זו, בה הוא מבקש לדחות את ההתייצבות לריצוי המאסר עד לאחר חתונתו. מסתבר כי מכיון שההחלטה על הפסקת עבודות השירות ותאריך ההתייצבות לריצוי מאסר היתה במקור החלטה מנהלית של נציב בתי הסוהר, נדונה הבקשה כעתירת אסיר, ומסיבה זו הוגשה הבקשה לבית משפט זה כבקשת רשות ערעור על החלטה בעתירת אסיר.
ד.עם הגשת הבקשה, ביום 4.8.06, הועברה לתגובת המשיב. בהחלטה נקבע כי המבקש ימציא את ההזמנה לפרקליטות המדינה ולבית המשפט עד ליום 6.8.06, וכן כי תחילת ריצוי העונש תעוכב עד להחלטה נוספת, כנגד הפקדת 5,000 ש"ח
והפקדת דרכון המבקש במזכירות בית המשפט. ביום 7.8.06 התקבלה תגובת המשיב בה נטען כי גרסת המבקש לגבי תאריך חתונתו רצופה סתירות ותמיהות, ולפיכך שיש לדחות את הבקשה. בבקשה צוין במפורש כי בניגוד להחלטת בית המשפט מיום 4.8.06 המבקש טרם המציא עותק מההזמנה לחתונה, וכך עלה גם מבירור שנערך במזכירות בית המשפט (ביחס להפקדת הדרכון התקבל תצהיר המבקש לפיו אין ברשותו דרכון תקף). ברם, בסעיף 12 לתגובת המשיב נאמר "כי המשיב יהיה נכון לחזור ולשקול את עמדתו אם יומצא אישור מהרבנות באשר למועד חתונתו של המבקש, וזאת בכפוף לכך כי האישור האמור יעלה בקנה אחד עם הצהרותיו של המבקש" (ההדגשה במקור). בתגובת משלימה מיום 16.8.06, לאחר שהומצאו למשיב עותק מהרישום ברבנות ומההזמנה לחתונה, אף שתוארו תמיהות וסתירות בהתנהלות המבקש, הותיר המשיב את הסוגיה לשיקול דעת בית המשפט.
ד.גרסת המבקש לאורך החודשים האחרונים רצופה סתירות: בעתירה שהוגשה נגד החלטת הנציב טען המבקש כי הוא "עומד להינשא בחודש מאי הקרוב" (סעיף 7 לתצהיר המבקש). בבקשת רשות הערעור שהוגשה ביום 14.6.06 (לאחר מועד החתונה הנטען) טען המבקש כי הוא "עומד להנשא" ללא ציון תאריך (סעיף 7 לתצהיר המבקש). בבקשה לבית המשפט המחוזי נטען כי המבקש עתיד להינשא ביום 28.9.06. והנה, רק לאחר תגובת המשיב מיום 7.8.06 נרשם המבקש ברבנות (הרישום נערך ביום 8.8.06). אין זה המחדל היחיד, ולא נמנה עוד מחמת כבוד הבריות. אין צורך להכביר מילים על הרושם הקשה שהדבר מותיר. בנוסף, מבירור שנערך, לאחר פניות למבקש וגירסאות שונות, עולה כי המבקש לא מילא אחר הוראות ההחלטה מיום 4.8.06 ולא ביצע את ההפקדה הנדרשת, ואף לא פנה בבקשה לפטרו הימנה. רק ביום 24.8.06 שלח המבקש הודעה בה נטען כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את הסכום הנדרש. עוד נטען כי אביו של המבקש אושפז (ואני מאחל לו רפואה שלמה), ומסיבה זו התבקש גם עיון מחדש בהחלטת השופטת פרוקצ'יה ביחס להפסקת עבודות השירות.
ה.בידוע, רשות ערעור ניתנת רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית כללית (רע"ב 7/86 חיים לואיס וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - הנשיא שמגר), ואין מקרה זה בא בגדריהם. אף על פי כן בעקבות תגובת המשיב, סברתי תחילה כי יש מקום לשקול ללכת לקראת המבקש בהקשר למועד הנישואין. ברם, בהתחשב באופן התנהלות המבקש, ובדרך בה נהג כפי שתואר, צר לי אך לא אוכל להיעתר לבקשה. כאמור, התנהלות המבקש לאורך החודשים האחרונים היתה בעייתית, אך חשוב לא פחות הוא שכך היא התנהלותו גם במסגרת בקשה זו, תוך שלא כובדה החלטת בית המשפט שנועדה ללכת לקראתו. בנסיבות אלה לא ניתן לתת במבקש את האמון המינימלי הנדרש בכדי לשקול את עיכוב ביצועו של ריצוי עונש המאסר. איני מביע דעה באשר לאפשרות לחופשה לשם נישואין בעת ריצוי מאסרו, שהכתובת לה היא הרשויות בשירות בתי הסוהר.
ו.המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום י' באלול תשס"ו (3.9.06) עד השעה 10:00.
ניתנה היום ל' באב תשס"ו (24.8.06)
ש
ו פ ט