רע"א 1056/10 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ נ. רוני אליע

1.

הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי הוגשה ביום 9.2.2010 והיא הופנתה נגד החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' זמיר) שלא להיעתר לבקשת המבקשות למתן פסק-דין בהיעדר הגנה נגד המשיבים. ביום 16.2.2010 דחיתי את בקשת רשות הערעור בכל הנוגע להחלטה שנתקבלה בעניינה של המשיבה 2. אשר להחלטה שנתקבלה בנוגע למשיב 1 (להלן: המשיב ), קבעתי ביום 16.2.2010 כי בקשת רשות הערעור מצריכה תשובה והוריתי למבקשות להמציא את הבקשה למשיב לכתובתו הידועה בבית הוריו (כפי שצוינה בבקשה). בנוסף, התרתי למבקשות (לבקשתן) להמציא את בקשת רשות הערעור למשיב בדרך של תחליף המצאה על פי הוראת תקנה 498 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין ), בדרך של פרסום בשני עיתונים יומיים. זאת, משום שהתובענה נשוא ההליך דנן הומצאה למשיב בשנת 2005 בדרך של תחליף המצאה וכן בהתחשב בטענת המבקשות כי מקום הימצאו של המשיב אינו ידוע להן (ראו סעיפים 14-13 לבקשת רשות הערעור).

ביום 1.3.2010 הודיעו המבקשות כי הן ניסו להמציא את בקשת רשות הערעור למענו הידוע של המשיב בבית הוריו, אך התברר להן כי במען זה מתגוררות שתי משפחות שאינן קשורות למשיב. המבקשות ציינו, בנוסף, כי הן ביצעו תחליף המצאה למשיב בהתאם להחלטתי מיום 16.2.2010.

2.

ביום 3.3.2010 הוגשה על ידי עו"ד אורי בר בקשה מטעם המשיב לביטול החלטתי מיום 16.2.2010 (בעניין ההמצאה) ולחלופין, להארכת המועד להגשת תשובה לבקשת רשות הערעור (להלן: בקשת המשיב ). בבקשה זו נטען, בין היתר, כי המשיב עזב את הארץ בשנת 1999; כי הוא התגורר מאז בעיקר במקסיקו; כי מקום מושבו הנוכחי בגרמניה; כי הוא לא התגורר בבית הוריו מאז שנת 1980; וכי ההליכים בבקשת רשות הערעור וההליכים בבית משפט קמא מעולם לא הומצאו לו. עמדת בא-כוח המשיב היתה כי נתונים אלה מלמדים שלא ניתן להמציא למשיב את בקשת רשות הערעור בדרך של תחליף המצאה אלא בדרך של המצאה אל מחוץ לתחום לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין. יצוין, כי בבקשת המשיב צוינה כתובתו המדויקת בגרמניה ועוד נאמר בבקשת המשיב כי עו"ד בר מייצג אותו בבקשה זו בלבד ואינו מורשה לקבל כתבי בי-דין מטעמו, למעט ביחס לבקשה זו (מכוח יפוי כוח ספציפי ומוגבל שצורף לבקשה).

3.

ביום 18.3.2010 קיימתי במעמד ב"כ הצדדים ישיבת תזכורת בעניין בקשת המשיב ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות הנוספים שהוגשו מטעמם, הגעתי למסקנה כי אכן לא ניתן בנסיבות העניין להסתפק בתחליף המצאה לצורך המצאת בקשת רשות הערעור למשיב וכי לצורך המצאת הבקשה נדרש היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט מכוח תקנה 500 לתקנות סדר הדין.

בית המשפט רשאי להורות על תחליף המצאה אם נוכח שאי אפשר להמציא כתבי בי-דין בדרך שנקבעה (תקנה 498 לתקנות סדר הדין). עם זאת, מקום בו מדובר בהמצאת כתבי בי-דין למי ששוהה מחוץ לישראל , וכתובתו שם ידועה , יש לעשות שימוש במסלול הדיוני הקבוע בתקנה 500 לתקנות. ראו לעניין זה יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 252 (מהדורה שביעית, 1995) שם צוין:

"נתבע היושב בלונדון ומענו שם ידוע , בית המשפט לא ירשה תחליף המצאה מחמת שאין אפשרות להמציא לו את ההזמנה בישראל. נתבע כזה פטור בכלל מהשיפוט הישראלי עד אשר קבע בית המשפט, כי התביעה באה במסגרת תקנה 500, ונתן רשות למסור לו את כתב התביעה בלונדון. 'נוכח בית המשפט... שאי אפשר להמציא כתב בי-דין בדרך שנקבעה', כלשון תקנה 498, פירושו שאמנם הומצאה הזמנה לאדם הכפוף לשיפוט, היינו לאדם המצוי בישראל, אלא שמקום הימצאו בישראל אינו ידוע ". [ההדגשות הוספו].

במקרה דנן, המבקשות ציינו בבקשת רשות הערעור כי לא ידועה להן כתובתו של המשיב בישראל , ומטעם זה התרתי להן לבצע תחליף המצאה. אולם, בבקשה שהגיש ציין המשיב, לראשונה, כי הוא מתגורר בגרמניה ומסר את כתובתו המדויקת שם. נוכח נתונים חדשים אלה לא מצאתי כי די בתחליף ההמצאה לצורך המצאת בקשת רשות הערעור למשיב.

אשר על כן, המבקשות תוכלנה להגיש בתוך 15 ימים בקשה במסגרת ההליך שבכאן למתן היתר המצאה לפי תקנה 500. היה ותוגש בקשה כאמור היא תידון בפני רשם בית משפט זה, וככל שינתן היתר להמצאה כאמור והיא תבוצע, יגיש המשיב תשובה לבקשת רשות הערעור שבפניי כמפורט בהחלטתי מיום 16.2.2010.

בשלב זה אין צו להוצאות.