פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
144/14 - ב'
לפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המערער:
דן כוכבי
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים
הרשמי
2. עו'ד יואב שרון
3. ציון כוכבי
בקשה לפטור מאגרה ועירבון
החלטה
לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור המופנה בעיקר נגד החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 23.12.2013, במסגרתה נקבע בין היתר כי תושבנה למשיב 3 ערבויות שהפקיד בהתאם להוראת כבוד הנשיא גרוניס בגדרי רע"א 5866/07.
המערער הוכרז פושט רגל ביום 21.6.2011. עובדה זו מהווה אינדיקציה למצב כלכלי שאינו מן המשופרים, אך אינה מקנה פטור אוטומטי מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, ואינה פוטרת את המערער מן החובה להציג לפני בית המשפט תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית בעניין מצבו הכלכלי.
המערער לא עמד בנטל זה. המערער אמנם צירף תצהיר שבו מתואר מצב כלכלי קשה. אולם, התצהיר אינו מציג את מלוא הפירוט הרלוונטי ואינו נתמך באסמכתאות מספקות (זאת אף לאחר שאפשרתי למערער להשלים את בקשתו – ראו החלטתי מיום 12.1.2014). כאן המקום להבהיר, כי המערער הגיש בעבר כמה וכמה הליכים, וביקש בגדרם פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. גם בעבר – כמו הפעם – לא הגיש פירוט ותיעוד מלאים, ובית המשפט התייחס לכך. טלו למשל את החלטת כבוד הרשמת בנמלך מיום 15.7.2013 בע"א 3967/13:
בעניינו של המערער 1 ניתנה על ידי לפני ימים ספורים החלטה בהליך אחר אותו יזם (ע"א 3318/13, החלטה מיום 7.7.2013), ובעיקרם של דברים האמור באותה החלטה יפה גם לבקשה שבפניי, דהיינו כי העובדה שהמערער 1 נתון בהליכי פשיטת רגל מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית (תקנה 14(ד)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007) ולא אחת נקבע כי ראוי לנקוט בגישה זהירה וגמישה יחסית לעניין בקשות פטור המוגשות בהליך הנסב על החלטות אשר ניתנו במסגרת הליכי פשיטת רגל. אך עם זאת בכל הליך ערעורי המוגש על ידו נדרש המערער 1, ככל בעל דין היוזם הליך ערעורי, לפרוש תשתית עובדתית מלאה להוכחת מצבו הכלכלי ולצרף את כל האסמכתאות הרלבנטיות. גם זו הפעם לא עמד המערער 1 בנטל זה שכן לא פירט בבקשתו אילו נכסים ברשותו ומה סך הוצאותיו החודשיות; לא הבהיר כיצד עלה בידו לשלם את האגרה ולהפקיד עירבון בגדר הליך אחר (ע"א 1407/13, וההסבר שניתן על ידו אינו מספק וראו האמור בעניין בהחלטתי בע"א 3318/13 הנ"ל); לא הוכיח כנדרש כי אין באפשרותו להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך גיוס כספי העירבון (וטענותיו בהקשר זה נטעו בעלמא וללא פירוט ואסמכתאות כנדרש). כן יש ליתן משקל לטענת המשיב 2 לפיה המערער 1 נמנע מלשלם הוצאות בהן חויב בהליכים אחרים שהתנהלו בין הצדדים.
גם בענייננו המצב דומה. כך למשל, המערער טוען בתצהיר כי "אין לו כל הוצאה", אולם טענה כללית זו אינה ברורה ואינה מספקת. המערער אינו מציג פירוט ברור לגבי נכסיו ואינו מבהיר היכן הוא מתגורר. לדברי המערער הוא מיצה את האפשרות להסתייע בסביבתו הקרובה (זאת לאחר שנזקק לעזרתם של קרובים וידידים בעבר), אולם שוב – טענה זו אינה נתמכת בפירוט ובמסמכים (ראו גם בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)). לא מיותר לציין, כי המערער שילם את האגרה והפקיד את העירבון שנקבעו על-ידי כבוד הרשמת בנמלך בהחלטתה הנ"ל – כפי שעשה גם במקרים קודמים (ראו ע"א 1407/13).
אשר על כן, אין מקום למתן פטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך זה. עם זאת, בשים לב למצב הכלכלי הנטען, לעמדת הכונס הרשמי ולהחלטות שניתנו בעבר, אני מורה כי בהליך זה תשולם אגרה בשיעור מופחת של 500 ₪, ויופקד עירבון בשיעור מתון של 3,500 ₪. האגרה תשולם והעירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.
ניתנה היום, כ' באדר א' תשע"ד (20.2.2014).
גיא שני
, שופט
ר ש ם