ע"א 5671/11 אנדרסון מדיקל בע''מ נ. אוניפארם בע''מ

1.

מונחת לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי מרכז, שבו התקבלה תביעתה של המשיבה כנגד המערערים, הנסבה על הפרת זכויות קניין רוחני. בגדרי תשובת המשיבה לבקשת הפטור הועלתה טענה בדבר איחור בהגשת ההליך. ביקשתי את תשובת המערערים לטענה זו, אך בתשובתם הם ראו לנכון להתייחס גם לטענות אחרות שהועלו בתגובת המשיבה. מכל מקום, בנסיבות העניין אדרש לשתי הסוגיות – האיחור הנטען והפטור המבוקש – לפי כלל הטענות שלפניי.

2.

אפתח בעניין מועד הגשת ההליך. דין טענת המשיבה בהקשר זה – להידחות. טענת המשיבה מושתתת על משלוח עותק מפסק-הדין של בית המשפט המחוזי למערערים, בדואר אלקטרוני, וכן על פרסום כתבה על פסק-הדין ב- ynet . המשיבה טוענת כי יש למנות את הימים להגשת הערעור ממועד הידיעה על פסק-הדין. טענה זו אין לקבל בנסיבות המקרה. ככלל, המועד הקובע לצורך מניין הימים להגשת הליך ערעורי הוא מועד ההמצאה

כדין של פסק-הדין. האפשרות לחרוג מכלל ההמצאה ולאחוז במועד הידיעה שמורה לנסיבות מיוחדות שבהן שוכנע בית המשפט בקיומו של השתק או חוסר תום-לב דיוני (ראו סקירה וניתוח ברע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 8.7.2007); ראו גם רע"א 4577/09 חסון נ' י.ש יגדל - חברה לבנין והשקעות בע"מ (טרם פורסם, 4.8.2009); עע"ם 9680/10 בלעוס נ' מועצה מקומית מג'אר (לא פורסם, 21.2.2011)). בענייננו, אין לחרוג מכלל ההמצאה, זאת בהיעדר תשתית מספקת למסקנה כי המערערים נהגו בחוסר תום-לב.

לאור האמור, לא ראיתי לקבוע כי הערעור הוגש באיחור.

3.

אשר לאגרה ולעירבון – אין בידי להיעתר לבקשת המערערים בעניין זה. אין זו הפעם הראשונה שהמבקשים פונים לבית המשפט בבקשת-פטור. לאחרונה, במסגרת רע"א 5904/10 , ביקשו לפטור אותם מהפקדת עירבון בשל מצב כלכלי קשה. בהחלטתי מיום 20.9.2010 קבעתי, בין היתר, כך:

בעל דין המבקש שלא להפקיד עירבון חושף את בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא יתקשה בגביית הוצאותיו. בעל דין כזה נדרש לפיכך לעמוד בשני תנאים מצטברים: הוכחה של חוסר יכולת כלכלית להפקיד עירבון, וקיום סיכויים טובים להליך. בענייננו, לא מצאתי כי הונחה תשתית עובדתית מלאה באשר למצבם הכלכלי של המבקשים. כך, למשל, לגבי המבקש 2, לא ניתן מידע מלא ומדויק באשר לעסק שבבעלותו ובאשר לסכומים שניתן למשוך ממנו. הטענות בעניין זה הן כלליות למדי, וכפי שהמבקש עצמו מציין, מעת לעת מופקדים בחשבונו סכומים גבוהים. כמו-כן לא פורטו הוצאות המחייה של המבקש 2, ולא הוגשו חשבונות שוטפים והסכם שכר-דירה. המבקשים מסתייעים בייצוג משפטי; לדבריהם מדובר בייצוג משפטי "במחיר מוזל" ותוך פריסת שכר-הטרחה לתשלומים, אך גם בעניין זה לא ניתנו פרטים מדויקים ולכאורה, על המבקשים לממן את העירבון מאותו מקור שבעזרתו הם משלמים את שכר הטרחה. אשר לאפשרות להסתייע בקרובים ובידידים, כבר נפסק כי "לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו" (דברי כבוד השופט הנדל בבש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)). בענייננו לא צורפו כלל אסמכתאות בעניין זה.

לא מיותר לציין כי העירבון שנקבע ב רע"א 5904/10 (בסך 15,000 ₪) אכן הופקד.

4.

לנוכח האמור, אפשר היה לצפות כי בבקשה שלפניי יימצאו הן פירוט מלא הן תיעוד מלא ועדכני על-אודות המצב הכלכלי של המערערים; כמו-כן, אפשר היה לצפות שהמערערים יסבירו כיצד עלה בידם להפקיד עירבון בהליך רע"א 5904/10. ולא היא. הבקשה שלפניי כלל אינה מזכירה את ההחלטה ברע"א 5904/10, ומכל מקום אינה כוללת תשתית עובדתית וראייתית הולמת לגבי היכולת להפקיד עירבון בהליך שבכותרת. כך, למשל, הבקשה אינה כוללת נתונים מלאים לגבי רמת החיים של המערער 2 ולגבי הוצאותיו, ואינה נתמכת באסמכתאות לעניין זה. גם הפעם, אין למצוא בבקשה ובאסמכתאות הנלוות לה מידע מלא ומדויק באשר לעסק שבבעלותו של המערער 2 ובאשר לסכומים שניתן למשוך ממנו. זאת ועוד, חרף האמור בהחלטתי ברע"א 5904/10, גם בבקשה שלפניי אין ביסוס הולם לטענה בדבר חוסר אפשרות להסתייע בסביבה הקרובה, והמערערים לא הגישו בעניין זה מסמך כלשהו. המערערים אף לא הסבירו, כאמור, כיצד עלה בידם לגייס את סכום העירבון ברע"א 5904/10, ומדוע לא יממנו באותה דרך גם את הסכומים הנדרשים בהליך שבכותרת.

לא זו בלבד שהמערערים לא הוכיחו כדבעי את מצבם הכלכלי, אלא שעצם הבחירה לחזור ולהגיש בקשה חסרה – חרף ההחלטה ברע"א 5904/10 – אומרת דרשני. עוד אציין כי לדברי המשיבה, הוצאות שנפסקו לחובת המערערים בהליכים קודמים – טרם שולמו. טענה זו יש בה כדי ליתן משנה-תוקף לצורך בהפקדת עירבון בהליך שבכותרת.

5.

אשר על כן, ובשים לב לחומר שלפניי ולכלל נסיבותיו של התיק, לרבות סכום ההוצאות שנפסק בבית המשפט המחוזי, אני קובע כי על המערערים לשלם את האגרה וכן להפקיד עירבון בסך של 25,000 ₪, תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר תשלום והפקדה כאמור יימחק ההליך או יידחה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות בהליך שלפניי.