ע"א 2947/14 מאור השרון יזמות (א.מ) בע"מ נ. ראיד גאזי אסעד ראדי

1.

בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 25.2.2014 (ת"א 61585-01-13, השופט מ' בר-עם ).

2.

המשיבים 8-1 ו-10 הם יורשיו של גאזי ראדי ז"ל (להלן: המנוח ) שנפטר ביום 2.5.20111. המנוח היה הבעלים הרשום של מקרקעין בשטח של 14 דונם הידועים כחלקה מספר 206/1 בגוש 2 בכפר עסלה הרשומים בלשכת רישום המקרקעין באזור יהודה ושומרון, בספר רישום מספר 7, עמוד 19 (להלן: המקרקעין ). המשיב 9, חסין עאשור חסן סלים (להלן: חסין ), בעלה של המשיבה 10, בתו של המנוח, מכר את המקרקעין למבקשת, אשר תכננה להקים עליהם 23 יחידות דיור ולשייך אותן לישוב אלפי מנשה. המשיבים 8-1 (להלן: המשיבים ) גרסו כי שלושת המסמכים שעליהם הסתמך חסין בטענה כי רכש מידי המנוח את המקרקעין ביום 30.12.2009 (להלן: מסמכי המכר ) הם מזויפים. המשיבים ציינו בהקשר זה כי גילו שביום 8.3.2012 נרשמו הזכויות במקרקעין על שם חסין בלשכת רישום המקרקעין באזור, ומייד הועברו לידי המבקשת, ובעקבות כך פנו למשטרה ולמנהל האזרחי בתלונה בגין פלישה למקרקעין וזיוף חתימת המנוח על מסמכי המכר. בהמשך לכך, המשיבים הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה לביטול רישום הזכויות במקרקעין על שם המבקשת, ולרישום המשיבים כבעלי הקרקע. המבקשת, מצידה, טענה כי רכשה את המקרקעין תוך הסתמכות בתום לב על הרישום וכן טענה כי מסמכי המכר הם אותנטיים.

3.

יצוין כי עם הגשת התביעה, הגישו המשיבים גם בקשה למתן צו מניעה שיאסור על המבקשת לעשות כל עסקה במקרקעין עד להכרעה בתיק. הצדדים נעתרו להצעת בית המשפט המחוזי לפיה לא ניתן צו סעד זמני, וחלף זאת הצהירה המבקשת כי תביא לידיעת כל רוכש אפשרי של המקרקעין את דבר קיומם של ההליכים המשפטיים בעניינם. עוד יצוין כי הצדדים הגיעו, בהמלצת בית המשפט, להסדר דיוני במסגרתו נקבע כי התיק יוכרע על בסיס שאלה עובדתית אחת בלבד, והיא האם המנוח חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר מיום 30.12.2009 (להלן: ההסדר הדיוני ). לאחר שהוגשו חוות דעת סותרות מטעם הצדדים בנוגע לשאלה האם חתימתו של המנוח על מסמכי המכר זויפה, מינה בית המשפט את אמנון בצלאלי כמומחה מטעמו לצורך חיווי דעתו בשאלה זו (להלן: המומחה ). בחוות דעתו ציין המומחה כי לא נמצאה התאמה בין דוגמאות חתימת המנוח לבין חתימתו הנטענת על מסמכי המכר, וציין בהקשר זה כי החתימות "שונות ביניהן באופן קיצוני למדי...יש גם הפסקות ותיקונים מסוג אופייני לזיוף". המומחה עמד על חוות דעתו לפיה בסבירות גבוהה מדובר בחתימות מזויפות גם בחקירתו הנגדית.

4.

בית המשפט המחוזי קבע כי החתימה על מסמכי המכר אינה חתימתו של המנוח. בית המשפט המחוזי קבע בהקשר זה כי מרבית העדים שנכחו במעמד אשר בו נחתמו לכאורה המסמכים בידי המנוח לא הכירו אותו באופן אישי, וכי עדותו של חסין, היחיד שהכיר את המנוח, לא הותירה רושם משכנע. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי עדויות המשיבים הותירו רושם מהימן. בית המשפט המחוזי ציין עוד כי מעדויות אלה עלה כי בשנים שקדמו לפטירתו היה המנוח במצב רפואי קשה, ובמסגרת זאת היה מרותק לכיסא גלגלים ולא היה בכוחו להתנייד בכוחות עצמו. כן עלה מעדויות אלה כי תעודת הזהות של המנוח נעלמה בטרם נחתמו מסמכי המכר. בית המשפט המחוזי ציין בהקשר זה, מבלי להכריע בדבר, כי אפשר שלחסין הייתה גישה נוחה לתעודת הזהות של המנוח, והוא לקח אותה לצורך עריכתה של עסקת המכר וזיוף חתימתו של המנוח על המסמכים הנדרשים לכך. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המומחה שגרס כי חתימות המנוח על מסמכי המכר זויפו. הוא קבע כי עדותו של המומחה הייתה שוטפת, רציפה ובוטחת, וכי חוות דעתו היא הגיונית, אמינה ומדויקת. בית המשפט המחוזי ציין בהקשר זה כי יש לתת משקל של ממש לחוות הדעת מטעם המשיבים, שנסמכה על מסמכים מקוריים, ומשקל נמוך לחוות דעתה של המומחית מטעם המבקשת, שהייתה פחות חד-משמעית ונסמכה על העתקים של המסמכים. נוכח כל האמור, קיבל בית המשפט המחוזי את התביעה, קבע כי מסמכי המכר בטלים ונתן צו מניעה קבוע האוסר על המבקשת לבצע כל פעולה במקרקעין, לרבות פעולות תכנון ובנייה. כן נאסר על המבקשת להתקשר עם צדדים שלישיים לביצוע עסקאות במקרקעין.

5.

המבקשת ערערה לבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובהמשך לכך הגישה את הבקשה דנן שבה היא עותרת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, במובן זה שרישום הזכויות במקרקעין על שמה של המבקשת ייוותר על כנו עד להכרעה בערעור. המבקשת טוענת כי סיכויי הערעור שהגישה הם גבוהים, וזאת בהתחשב בכך שנתגלו לה ראיות חדשות המלמדות לטענתה על כך שהמסמכים אשר אותם הציגו המשיבים בבית המשפט המחוזי זויפו. המבקשת הגישה בהקשר זה בקשה להוספת ראיות בערעור. המבקשת טוענת עוד כי בית המשפט המחוזי נחשף לפסק דין בתיק אחר שניתן כחודשיים לפני פסק דינו, וכי מדובר בראיה בלתי קבילה אשר הטתה את שיקול דעתו. המבקשת מוסיפה וטוענת כי נפלו טעויות רבות בחוות הדעת שהוגשה לבית המשפט המחוזי מטעם המשיבים ובחוות דעתו של המומחה, ועל כן שגה בית המשפט המחוזי כאשר נסמך עליהן. כן טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר הכריע על-פי המתווה שנקבע בהסדר הדיוני, וכך נמנע מלהכריע בפלוגתאות מרכזיות נוספות שהונחו לפתחו. לעניין מאזן הנוחות, טוענת המבקשת כי אם יתקבל הערעור היא תתקשה להשיב את המקרקעין לחזקתה, בהתחשב בכך שהמקרקעין מצויים בשטחי הרשות הפלסטינית, והדבר יגרום לה לנזק כלכלי כבד.

6.

המשיבים מתנגדים לבקשה לעיכוב ביצוע. המשיבים גורסים כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתם, בהתחשב בכך שמדובר במקרקעין הנמצאים באזור C , שהוא אזור המצוי בשליטה ישראלית מלאה הן מבחינה תכנונית והן מבחינה ביטחונית. בהמשך לכך, נטען כי מאחר שרישום המקרקעין באזור מתנהל בידי המנהל האזרחי הרי שאם תזכה המבקשת בערעור היא לא תיתקל בכל קושי לרשום את המקרקעין על שמה. המשיבים מוסיפים וטוענים כי על מנת להגיע למקרקעין הם זקוקים להיתר מיוחד, שלא יינתן להם אם אינם רשומים כבעלים. יחד עם זאת, מציינים המשיבים כי הם מוכנים להתחייב שלא לבצע כל דיספוזיציה במקרקעין עד להכרעה בערעור. בכל הנוגע לסיכויי הערעור, עמדת המשיבים כי אלו קלושים ביותר. בהקשר זה, הם טוענים כי המבקשת מנסה להתנער מהסדר דיוני שלו הסכימה, וכן מצביעים על כך שפסק דינו של בית המשפט קמא נסמך על חוות דעת מומחים ועל קביעות עובדתיות מבוססות היטב שאין להתערב בהם. כן טוענים המשיבים כי הבקשה שהוגשה להוספת ראיות בערעור היא חסרת בסיס.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, על נספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, בעל דין שזכה בהליך זכאי לממש את פירות זכייתו, ואין בהגשתו של ערעור על פסק דין, כשלעצמה, כדי להצדיק את עיכוב ביצועו (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בקשת עיכוב ביצוע מתקבלת אפוא רק בהתקיים שני תנאים מצטברים – מאזן הנוחות (כאשר זה נוטה לטובת המבקש) וסיכויי הערעור (כאשר אלה טובים). בענייננו, לא נראה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, בהתחשב בנכונותם של המשיבים להתחייב שלא לבצע כל דיספוזיציה במקרקעין. בנסיבות אלה, היא לא תתקשה לשנות את רישום הזכויות במקרקעין אם יתקבל הערעור. לעומת זאת, המשיבים ציינו כי הם זקוקים לאישור מיוחד על מנת להגיע למקרקעין, ואישור זה מותנה בהיותם רשומים כבעליהם. בנסיבות אלה, איני נדרשת לקבוע מסמרות בנוגע לסיכויי הערעור, תוך התייחסות לכך שבשלב זה ניתן לתת משקל מסוים לכך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס על קביעות מהימנות ועובדה ועל חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, עניינים שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן.

8.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בהסכמת המשיבים, ניתן בזאת צו האוסר עליהם לבצע כל דיספוזיציה במקרקעין עד להכרעה בערעור. מאליו פג תוקפו של הצו הארעי שעליו הוריתי בהחלטתי מיום 11.5.2014. בנסיבות העניין, תשא המבקשת בהוצאות המשיבים בסך של 7,500 שקל.