פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
825/98
בפני:
כבוד השופט י. קדמי
המ
בקשת
:
מדינת ישראל
נגד
המשיב
:
מחמוד
דחלה
בקשה
להארכת מעצר לפי סעיף 62
לחוק
סדר הדין הפלילי
(סמכויות
אכיפה - מעצרים), תשנ"ו1996-
החלטה
המשיב מוחזק במעצר עד תום ההליכים בכתב האישום שהוגש נגדו בבית המשפט המחוזי בנצרת (ת.פ. 502/97), בו מיוחסת לו אשמת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין.
ביום 12.2.98 ימלאו תשעה חודשים למעצר והתביעה מבקשת להאריך את תקופת המעצר בתשעים ימים. ב"כ המשיב מתנגד להארכה בטענה, כי אין בראיות שהביאה התביעה במהלך הדיון עד כה - והראיות העיקריות של התביעה כבר הובאו - כדי להקים תשתית ראייתית מספקת למעצר.
לשיטתו של ב"כ המשיב, אין מניעה לחזור ולבחון בהליך של הארכת תקופת המעצר את קיומה של "ראיה לכאורה" להחזקה במעצר, על בסיס איכות הראיות שהובאו בפני בית המשפט בפרשת התביעה. מאידך גיסא, לשיטת ב"כ התביעה, ככלל, מקומה של בחינה כאמור הוא בהליך של עיון חוזר; ואין בנסיבות הענין עילה לסטיה מכלל זה. בעקרון, מקובלת עלי בהקשר זה עמדת המדינה.
בחנתי את טענות הצדדים באשר להצדקה בהמשך החזקת המשיב במעצר דוקא; והגעתי לכלל מסקנה, כי מתח ה"מסוכנות" שבגינה הינו מוחזק במעצר לא רפה עם חלוף הזמן.
בהתחשב בכך כי תקופת המעצר מסתיימת מחר, ניתנת החלטה זו לאלתר ללא הנמקה מפורטת. מעצרו של המשיב מוארך בזאת מיום 13.2.98 ועד ליום 12.5.98 או עד למתן פסק הדין בעניינו בת.פ. 502/97 הנ"ל, לפי המועד המוקדם יותר.
הנמקה מפורטת תינתן בימים הקרובים.
ניתנה היום, ט"ו בשבט תשנ"ח
(11.2.98).
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98008250.
H03