ע"א 7516/02 ד"ר דוד פישר נ. רו"ח צבי יוכמן

1.מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן כנגד המבקש בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטת ש' דברת). בפסק הדין חויב המבקש בתשלום בסך 112,560,000 דולר וכן בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסך 500,000 ש"ח בצירוף מע"מ. בקשתו של העורר לעיכוב ביצועו של פסק הדין נדחתה על ידי בית משפט קמא ביום 17.7.02. מכאן הבקשה שבפניי.

2.בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע מתנהל הליך פירוק של ס. דנהיל תעשיות כלליות בישראל בע"מ (בפירוק) (להלן: החברה). במסגרת הליך זה, ביקש מפרק החברה לחייב את המבקש באופן אישי בכל חובות החברה. בית משפט קמא נעתר לבקשה, בהסתמכו על הוראות סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983. בהחלטתו, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש ניהל את החברה "במטרה להונות הן את הבנקים והן את מרכז ההשקעות ולהוציא ממנו כספים בדרכי מירמה ותחבולה". לפיכך, חויב המבקש לשלם לקופת הפירוק סך של 112,560,000 דולר.

3.דין הבקשה להידחות. הכלל הרחב הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובע, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק דין, במיוחד כאשר עסקינן בפסק דין כספי. כך, למשל, יינתן עיכוב כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו יתקבל. נטל השכנוע כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש.

הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהוגשה לבית משפט קמא, לא לוותה בתצהיר מטעם המבקש. עם זאת, תצהיר שכזה הוגש במסגרת הבקשה שבפניי. במקרה דומה נקבע כי "משנמנע המבקש להגיש תצהיר לבית המשפט המחוזי, ובשל כך נדחתה בקשתו...לא תושיט לו, בדרך כלל, ערכאת הערעור סעד" (בש"א 3158/91 פלאטו שרון ואח' נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפיון ואח', פ"ד מה(5) 499, 506) . אחד הטעמים לכך הוא, כי כתוצאה מאי הגשת תצהיר לבית משפט קמא, נמנעה חקירתו של המבקש על תצהירו. יוער, כי במקרה שבפניי, לא זו בלבד שהמבקש לא הגיש תצהיר לבית משפט קמא, אלא שהוא אף נמנע מלהעיד בהליך שהוביל לפסק הדין שניתן נגדו. התצהיר שהוגש מטעם המבקש אינו מפרט מהם הנזקים שייגרמו למבקש באם לא תתקבל בקשתו. המבקש מסתפק בהצהרות כלליות לגבי חשש שמצבו ישתנה באופן בלתי הפיך, אולם אין הוא מסביר כיצד. לטענת המבקש, כל הנכסים שהיו שייכים לו כבר נתפסו על ידי המפרק והוא מצהיר כי אין לו נכסים נוספים. אם אכן כך הדבר, לא ברור מהו הנזק הבלתי הפיך שייגרם לו כתוצאה מדחיית בקשתו. זאת ועוד, בהחלטתו בדבר דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין קבע בית המשפט קמא, כי הכספים שייגבו מהמבקש לא יועברו לנושים עד למתן פסק הדין בערעור. מכאן, שקטן אף החשש שמא לא ניתן יהיה להחזיר המצב לאחור אם יצליח המבקש בערעורו.

4.הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. עם זאת, יש לקבוע את הערעור לשמיעה

בהקדם. המבקש יישא בשכר טרחת עורך דין לזכות כל אחד מהמשיבים בסכום של 7,500 ש"ח.