בע"מ 3102/11 פלוני נ. פלוני

1.

לפניי בקשת המבקש לפטור אותו מהמצאתה של בקשת רשות הערעור למשיבים 7-8 המתגוררים בחו"ל. לטענת המבקש, במעמד הגשתה של בקשת רשות הערעור, סירבה מזכירות בית-המשפט לקלוט את ההליך לרישום בלא שתוגש בקשה להיתר המצאה לחו"ל עבור המשיבים המתגוררים מחוץ לגבולות המדינה. על רקע זה, הוגשה בקשת היתר המצאה לחו"ל עם פתיחת ההליך. בהחלטתי מיום 11.5.2011 דחיתי את הבקשה האמורה בהתחשב במתכונת בה הוגשה. כעת מונחת לפניי בקשה חדשה, במסגרתה עותר המבקש לפטור מהמצאתה של בקשת רשות הערעור לידי המשיבים 7-8 המתגוררים בחו"ל.

2.

הדין הרלוונטי לבחינת הבקשה שלפניי מצוי בתקנה 412(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת כדלקמן:

412. הגשת ערעור

(א) ...

(ב) לפי דרישת המערער רשאי שופט בית המשפט שלערעור או הרשם, על פי צד אחד, לוותר על המצאת כתב הערעור למשיב שאינו נוגע בדבר במישרין.

יוער כי תקנה 412(ב) הנ"ל מתייחסת לפי לשונה להליך של ערעור בזכות . עם זאת, לא מצאתי מניעה עניינית להחילה גם בנוגע לערעור ברשות . מפסיקתו של בית-משפט זה עולה כי השימוש בסמכות הקבועה בתקנה 412(ב) הנ"ל ראוי שייעשה במשורה שכן "...הכלל הוא שאם קיימת אפשרות כלשהי שזכויותיו של בעל-דין בערכאה הראשונה יוגבלו או יופחתו בעטיו של הערעור שהוגש, יש להמציא לו את כתב-הערעור" (ראו: בש"א 1770/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ברנע , פ"ד מה(3) 875, 877 (1991); בש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי , פ"ד נה(3) 357, 359 (2001)); עוד ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 810-811 (מהדורה שביעית בעריכת שלמה לוין, 19995)). יצוין כי מתן פטור מחובת המצאה במעמד צד אחד, אף בו יש כדי לחייב בחינה זהירה של הבקשה.

3.

לגישתי, ראוי לדבוק בכלל לפיו בעל-דין היוזם הליך ערעורי ידאג להמצאתו כדין לכלל המשיבים (ראו גם: הנחיה 3ב(2)(ב) והנחיה 4 להנחיות נשיאת בית-המשפט העליון בנוסחן מיום 1.11.2010). יש להקפיד על קיומו של כלל זה שכן בדרך זו מובא דבר פתיחת ההליך הערעורי לידיעת כלל המשיבים, ולכל אחד מהם ניתנת האפשרות להודיע בעצמו האם הוא בעל עניין בהליך הרלוונטי, אם לאו. מתן פטור מחובת ההמצאה לידי מי מהמשיבים כאמור בתקנה 412(ב), ראוי שיהיה מצומצם למקרים יוצאי-דופן בלבד. לשיטתי, ראוי כי בית-המשפט יפעיל את שיקול-הדעת המסור בידיו לפי תקנה 412(ב) ויאפשר פטור מחובת ההמצאה של ההליך הערעורי, בהתקיים שני תנאים מצטברים: ראשית , כאשר בית-המשפט שוכנע כי מדובר במשיב שאין לו עניין ישיר בהליך הערעורי שהוגש, ושאין אפשרות כי זכויותיו יוגבלו או ייפגעו בגין אותו הליך. ושנית , כאשר ביצוע ההמצאה לאותו משיב כרוך במורכבות מיוחדת העלולה להוביל לסרבול ולהתמשכות ההליך (ראו והשוו: בש"א (י-ם) 4071/04 בשן נ' ענבר (לא פורסם, 8.1.2004)).

4.

לאחר שעיינתי במכלול החומר שהובא לפניי, באתי למסקנה כי בנסיבותיו הייחודיות של המקרה דנן, יש מקום לפטור את המבקש מן החובה להמציא את בקשת רשות הערעור לידי המשיבים 7-8 המתגוררים בחו"ל.

עניינו של ההליך שבכותרת הוא במחלוקת השוררת בין המבקש למשיבה 1 בשאלה מי מבין שניהם ירכוש את נכס המריבה בהדר. מהבקשה ומהתצהיר שהגיש המבקש עולה כי המשיבים 7-8, שהינם חלק מבעלי הזכויות בנכס, לא נטלו חלק פעיל בהליכים שהתקיימו בבית-המשפט לענייני משפחה ובבית-המשפט המחוזי. על-אף שהמשיבים 7-8 היו בעלי זכות קדימה לרכישת הנכס, הם מעולם לא ביקשו לרכוש את הנכס בעצמם, ואין להם עניין בשאלה למי יימכר הנכס - למבקש או למשיבה 1 - שכן בשני המקרים תנאי עיסקת המכר והתמורה בגין הנכס יהיו זהים. נראה, אפוא, כי ההליך שבכותרת אינו נוגע במישרין למשיבים 7-8. יוער כי כונסי הנכסים (המשיבים 10-11) אישרו זאת בתגובתם. בנסיבות אלה, שוכנעתי כי המשיבים 7-8 הינם בגדר "משיב שאינו נוגע בדבר במישרין" כאמור בתקנה 412(ב) שנוסחה הובא לעיל.

בהתחשב בכך שהמשיבים 7-8 לא נטלו חלק פעיל בהליכים שהתקיימו לפני הערכאות דלמטה והם חסרי נגיעה ישירה להליך שבכותרת; ובהתחשב בכך שמדובר במשיבים המתגוררים בחו"ל כך שההמצאה לידיהם מותנית בקבלת היתר מיוחד על המוּרכבוּת הטמונה בכך; ניתן בזאת פטור למבקש מהמצאתה של בקשת רשות הערעור לידיהם.

החלטה זו תתויק בתיק השופט שיישב בדין. הטיפול בהליך יימשך כסדרו.