ע"א 1252/00 מיכל ארזי נ. זמיר חייק, ד"ר

אינני סבורה שיש מקום להגדלת סכום הערבון שנדרשה המערערת להפקיד, מטעמים אלו:

ראשית, הבקשה הוגשה בשיהוי רב, ימים ספורים לפני שמיעת הערעור. מתן ההחלטה בבית המשפט המחוזי בעניין סכום ההוצאות אינה בגדר עובדה חדשה ובלתי צפויה המצדיקה הגשת בקשה כזו במועד כה סמוך לשמיעת הערעור. מאידך גיסא, הטלת חובה על המערערת להפקיד ערבון נוסף בסכום משמעותי תוך זמן כה קצר עשויה להטיל עליה נטל כבד.

שנית, איני רואה הצדקה להגדלת סכום הערבון אף לגופו של עניין. הערבון נועד להבטיח תשלום הוצאות המשיב בהליך הערעור, ולפיכך הסכום שנקבע אמור לשקף הערכה קרובה ככל האפשר של הסכום העתיד להיפסק.

סכום הערבון במקרה זה, העומד על 50,000 ש"ח, נקבע על הצד הגבוה. סכום גבוה מזה אינו נפסק בבית משפט זה לעיתים מזומנות. סכום ההוצאות שנקבע בבית המשפט המחוזי רלוונטי במקרה זה במידה מועטה בלבד, הן משום שהוא משקף הוצאות ניהול התיק והכנתו כולל הוצאות טיסה ושהייה של המשיב ושל עדים מחו"ל; הוצאות שרובן אינן נדרשות בערכאת הערעור, הן משום שהערבון נועד להבטיח את ההוצאות העשויות לחול בהליך זה, ואין הוא משמש כאמצעי לגביית הוצאות שנפסקו בערכאות קודמות.

מטעמים אלו החלטתי לדחות את הבקשה.