ע"א 5811/09 יהורם גאון נ. מעגלות הפקות בע"מ

1.

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע חלק מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ר' רונן), המתייחס לחיובו של המבקש לשלם למשיבה 1, מעגלות הפקות בע"מ (להלן: מעגלות ) פיצויים, הוצאות ושכר טרחה, וזאת עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש לבית משפט זה.

יצוין כי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נתקבלה בחלקה, כך שהסכום שאת העברתו ביקש המבקש לעכב עומד עתה על סך של 800,000 ש"ח.

2.

הרקע לבקשה הוא כדלקמן. מעגלות התקשרה עם רשות השידור בהסכם (להלן: הסכם מעגלות-רשות השידור ) שלפיו תפיק מעגלות עד 40 תוכניות של תכנית בעלת קונספט של שעת שידור על אירועים היסטוריים, אשר יזם מנהלה של מעגלות, המשיב 2 (להלן: מנור ). במקביל התקשרה מעגלות בהסכם עם המבקש, שלפיו הוא ינחה את התוכנית (להלן: הסכם גאון ). בהמשך צורף לתכנית, לפי הצעת המבקש, משיב 4 (להלן: סמריק ), והוסכם כי הוא יתחלק עם מעגלות ברווחי התוכנית. לאחר שסמריק הפך לשותף בהפקת התוכנית, נערכו בה שינויים והיא עלתה לשידור תחת השם "שישי בגאון". במהלך הפקת התוכניות נוצר מתח בין סמריק לבין מנור, ובשלב מסוים הודיע האחרון לסמריק כי הוא מפטר אותו מהתוכנית. לאחר מכן חזר בו מנור מהודעת הפיטורים ובין הצדדים נחתם מסמך המשקף את ההסכמות ביניהם. לאחר מכן, הופקו 7 תוכניות נוספות.

ביום 10.8.2003 הודיע המבקש למעלות כי הוא מבטל את הסכם גאון, משום שלטענתו הסכם זה הופר על-ידי מעגלות. לאחר הודעת הביטול, כתבה רשות השידור למעגלות כי נודע לה כי הסכם גאון עומד להסתיים, ועדכנה אותה כי בדעתה להתקשר בהסכם עם גורם אחר להפקת התוכנית. ואכן, התקשרה רשות השידור עם סמריק ועם חברה בבעלותו של המבקש (משיבה 3) בהסכם מכוחו המשיכו סמריק ומשיבה 3 להפיק את התוכנית. על רקע אירועים אלה, תבעה מעגלות את המבקש לתשלום פיצוי בגין התוכניות שהופקעו ממנה לטענתה שלא כדין, בהתאם לשיעור הרווח שהייתה מרוויחה אלמלא פעלו הצדדים האחרים שלא כדין.

בית המשפט המחוזי קבע כי הודעת הביטול ששלח המבקש לא הייתה מוצדקת במועד בו נשלחה. בית המשפט דחה את טענתו של המבקש לפיה פיטורי סמריק על ידי מנור הצדיקו את ביטול החוזה, וקבע כי גם לו היוו הפיטורים הפרה של הסכם גאון, הרי שההפרה תוקנה במלואה לשביעות רצון הצדדים עובר למועד בו נשלחה הודעת הביטול על ידי גאון. כמו כן דחה בית המשפט המחוזי את טענת המבקש כי מנור איחר בתשלומים שהיה עליו לשלם למבקש עבור התוכנית. בית המשפט מצא כי החשבונית היחידה שלגביה היה איחור לכאורה בתשלום היא חשבונית מיום 1.6.2003, אולם קבע כי במועד הודעת הביטול לא היה ניתן לקבוע כי היה באיחור זה משום הפרה של ההסכם, מפני שהמבקש הסכים לאיחור ומנור תיקן את ההפרה עוד קודם להודעת הביטול.

נוכח הכרעתו כי המבקש הפר את הסכם גאון, הורה בית המשפט המחוזי למבקש לפצות את מעגלות בסכום של 980,067 ש"ח. בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהגיש המבקש התקבלה, כאמור, באופן חלקי על ידי בית המשפט המחוזי, אשר הורה כי מתוך הסכום הפסוק ישלם המבקש סך של 800,000 ש"ח, ותשלום יתרת הסכום יעוכב עד להכרעה בערעור.

מכאן הבקשה דנן.

3.

לטענת המבקש, הסיכויים כי ערעורו יתקבל הם גבוהים, מאחר ששגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי הסכם מעגלות-גאון בוטל שלא כדין. בין היתר, טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי התעלם מנתונים המופיעים בכרטסת רשות השידור, המלמדים כי מעגלות קיבלה את התשלום מרשות השידור עבור 8 תוכניות זמן רב קודם להודעת הביטול מטעם המבקש, מבלי ליידע את המבקש או את סמריק ומבלי להעביר לידיהם את חלקם. עוד גורס המבקש כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, נוכח הסכום הגבוה שעל המבקש, כאדם פרטי, לשלם באופן מיידי. לדבריו, ביצוע מיידי של פסק הדין ייאלץ אותו למכור נכסים ועלול לפגוע במצבו הכלכלי באופן קשה ובלתי הפיך. בנוסף, טוען המבקש כי קיים סיכוי ממשי שמעגלות תתקשה להשיב את סכום פסק הדין, לו יזכה בערעורו. לטענתו, כושר פירעונה של מעגלות הוא מוגבל, באשר על זכויותיה רובצים שעבודים; היא עוסקת בהפקת תוכנית אחת בלבד עבור ערוץ 10; בכוונת חברה אחרת להגיש נגד מעגלות תביעה בסכום של כמיליון ש"ח; והיא אינה בעלת נכסים אשר ניתן להיפרע מהם.

4.

בתגובתה לבקשה, מצביעה מעגלות הן על טעמים מקדמיים והן על טעמים שלגופם של דברים לדחיית הבקשה. מעגלות טוענת כי התצהיר אותו צירף המבקש הינו כללי ואינו עומד בדרישות הדין, וכן אינו עומד בחובת הפרוט המוגברת החלה עליו בגין טענתו לחסרון כיס. לדבריה, התצהיר הינו לאקוני, נטול עובדות וחסר תימוכין של מומחה כדין, באשר מכתב רואה-החשבון אשר צורף לבקשה איננו מהווה תצהיר כדין ולפיכך גם אינו קביל. מעגלות מצביעה על כי בתצהיר המבקש אין כל פירוט לגבי נכסיו, אינו מבהיר מדוע אינם נזילים ואינו מפרט מדוע תנאי השוק פוגעים בנכסיו כמו כן טוענת מעגלות כי התצהיר אינו עומד בדרישות הדין לפירוט בדבר מצבה של המשיבה ומציג סברות בלתי מנומקות בלבד באשר ליכולתה הכלכלית. מעגלות טוענת כי הנספחים שצירף המבקש לבקשתו להוכחת מצבה הכלכלי של מעגלות צורפו שלא כדין, ומציגים מידע בלתי מהימן.

לגופו של עניין, טוענת מעגלות

כי סיכויי הערעור של המבקש הם קלושים, מאחר שטענות הערעור עוסקות בקביעות ובממצאים עובדתיים אותם קבע בית המשפט המחוזי. כך, למשל, טענתו באשר למועד הגעת התשלום בעבור התכניות לידי המשיבה, וטענתו בדבר איחור מעגלות בהעברת התשלומים למבקש – שתיהן טענות עובדתיות אשר נבחנו על –ידי בית המשפט המחוזי. באשר למאזן הנוחות, גורסת מעגלות שהמבקש לא עמד בנטל ולא ביסס את טענתו כי הינו נטול יכולת כלכלית במידת הפירוט הנדרשת על-ידי הפסיקה. לשיטת מעגלות, מאזן הנוחות נוטה לטובתה, היות שפסק הדין נשוא הערעור הכיר בהפסדים שגרמה לה הפרת החוזה על-ידי המבקש לפני שנים, וכל עיכוב נוסף במימוש פסק הדין מונע אותה מלתקן את הנזק שנגרם לה בעבר ומסב לה נזקים נוספים. מעגלות טוענת עוד כי מצבה הכלכלי יציב ואינו פוגע ביכולתה להשיב את הסכום הפסוק, לו יזכה המבקש בערעורו. בין היתר, מצביעה מעגלות על צפי הכנסותיה לשנת 2009 ועל גידול במחזור ההכנסות והרווח לעומת קיטון בהתחייבויות במהלך השנים 2006-2008.

5.

מנור, משיב 2, ביקש לדחות את הבקשה לעיכוב הביצוע המופנית נגדו על הסף, מאחר שפסק הדין נשוא הבקשה לעיכוב ביצוע חייב את המבקש לשלם למעגלות, ולא לו.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ובחנתי את טענותיה של מעגלות, נחה דעתי כי דינה להדחות.

ככלל, יבוצע פסק דין מיד עם הינתנו (ראו תקנה 466 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984) גם אם הוגש ערעור בגינו. על מנת לסטות מכלל זה נדרש בית המשפט לשני מבחנים מצטברים: מבחן סיכויי הערעור ומבחן מאזן הנוחות. במסגרת מבחן מאזן הנוחות, נדרש מבקש עיכוב ביצוע להוכיח כי ביצועו של פסק הדין יקשה עד מאוד על השבת המצב לקדמותו ועלול לגרום לו נזק בלתי-הפיך, אם וכאשר יתקבל הערעור (בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב יפו , פ"ד נ(1) 668, 672 (1996); ע"א 8947/07

מיש-קן במושבה בע"מ נ' לינדאור (לא פורסמה, 18.2.2008)). לרוב, פסק דין כספי אינו יוצר מצב דברים בלתי הפיך שלא ניתן לרפאו על דרך של השבת הסכום, ועל כן בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי תתקבל רק במקרים יוצאי דופן, ובעיקר כאשר חוסנו הכלכלי של מוטב הכספים מוטל בספק (ראו: בש"א 4097/05 בנק הפועלים בע"מ - אגף משכן נ' זיתוני (לא פורסמה, 2.6.2005); ע"א 5511/06 אמינוף נ' א. לוי השקעות ובנין בע"מ (לא פורסמה, 30.8.2006); ע"א 2074/07 גורן נ' זהבי (לא פורסמה, 6.3.2007)).

סבורני כי המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים בהם יש לעכב את ביצועו של פסק דין כספי. על פי הפסיקה, אין במצבו הכלכלי הקשה של החייב כדי להצדיק מניה וביה עיכוב ביצוע של פסק דין, והלכה זו יפה גם למקרים בהם החייב צריך לממש נכסים לשם קיום החיוב כספי (ראו: ע"א 6647/98 מנשה גנן נ' פקיד שומה תל-אביב 4 , פ"ד נג (1) 187 (1999)). לשם חריגה מכלל זה, על המבקש לשכנע בקיומן של נסיבות בעלות חומרה מיוחדת, כדוגמת מצב בו מכירת נכס עלולה להביא להתמוטטות כלכלית של החייב, או מקום שמדובר במכירת בית מגורים (ראו: ע"א 7221/01 י.ג רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו (4) 178 (2002)). במקרה דנן, לא פורטו הנכסים אותם ייאלץ המבקש למכור, לדבריו, על מנת לשלם את חובו, ולא הוכח כי תשלום החוב הפסוק יוביל להתמוטטותו הכלכלית. השאלה המרכזית בענייננו היא אפוא יכולתו של הזוכה להשיב את סכום פסק הדין, אם מבקש עיכוב הביצוע יזכה בערעורו. ברם, המבקש לא ביסס את טענותיו בדבר קשייה הכלכליים של מעגלות ועל כן אף אני, בדומה לבית המשפט המחוזי, לא שוכנעתי כי מצבה של מעגלות יקשה באופן ניכר על השבת סכום פסק הדין אם יזכה המבקש בערעורו. לפיכך, סבורה אני כי אין לשנות מגובה הסכום שתשלומו עוכב על-ידי בית המשפט המחוזי. יתר על כן, התרשמותי היא כי סיכויי הערעור – מבלי לקבוע מסמרות בעניין – אינם גבוהים במיוחד, באשר הכרעת בית המשפט המחוזי התבססה בין השאר על קביעותיו העובדתיות ביחס להסכמות שהתגבשו בין המבקש למעגלות ביחס לאיחור בתשלומים.

לאור האמור הבקשה נדחית. משנתבקשה תגובה, ישלם המבקש למעגלות שכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ש"ח, ולמשיב 2 שכר טרחת עורך דין בסך של 2,500 ש"ח.

אני מורה על חיסיון המידע הכלול בדוחותיה הכספיים של מעגלות המצורף כנספח לתגובתה מיום 23.8.2009 ועל חיסיון המידע המצוי בנספח ח' לבקשת עיכוב הביצוע של המבקש, ומורה שלא להעביר מידע זה לצד שלישי כלשהו ולא לעשות בו כל שימוש אלא במסגרת התיק דנן.