רע"א 6594/06 רחל אשכנזי נ. יותם שר

1.לפני בקשה לפטור את המבקשת מחובת הפקדת עירבון במסגרת ההליך שבכותרת. הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 26.4.06 (להלן: פסק הדין), ביושבו כערכאת ערעור כנגד פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות מיום 24.3.05. עניינו של ההליך בשאלה האם קמה למבקשת זכות דיירות מוגנת מכח סעיף 25 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, ביחס לנכס הכולל חנות לממכר פרחים ומצוי בבעלות המשיבים (להלן: הנכס). הנכס הושכר לבעלה לשעבר של המבקשת, אשר, לטענת המשיבים, הפר את הסכם השכירות ביניהם ומסר את החזקה בנכס למבקשת. לפיכך טענו המשיבים כי על המבקשת לפנות את הנכס. בבית משפט השלום נקבע כי המבקשת זכאית למעמד של דייר מוגן ואין לפנותה מן הנכס, שכן, עבדה עם בעלה לשעבר בחנות אשר בנכס במשך שנים רבות ואף שילמה את דמי השכירות מחשבונה שלה. ערעורם של המשיבים על קביעה זו התקבל בבית המשפט המחוזי אשר פסק, כי על-פי הראיות הקיימות בתיק החלה המבקשת לנהל את החנות רק לאחר שהגישו המשיבים את התביעה לבית המשפט קמא, וכשלוש שנים לפחות לאחר פרידתה הסופית מבעלה לשעבר. לפיכך נקבע כי על המבקשת לפנות הנכס. מכאן בקשת המבקשת לקבלת רשות ערעור.

2.המבקשת טוענת כי מצבה הכלכלי בכי רע. לטענתה, הכנסתה היחידה הינה שכרה בעבודתה בחנות הפרחים אשר בנכס, בסך של 2,500 ₪ בממוצע לחודש. בנוסף, היא אינה בקו הבריאות והיא נזקקת לתרופות וטיפולים תכופים. המבקשת מוסיפה, כי ביתה נמכר במסגרת הליך כינוס נכסים והיא נאלצת להתגורר אצל בני משפחה שונים, אשר אין ביכולתם לסייע לה לגייס סכום כסף לצורך הפקדת עירבון. בשל מצבה הכלכלי האמור, ויתרה באת כוחה על קבלת שכר-טרחה בגין הגשת ההליך שבכותרת. לבסוף טוענת המבקשת כי סיכויי ההליך טובים. לאור כל זאת מוגשת הבקשה לפטור מהפקדת עירבון בהליך שבכותרת.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, לא הוכיחה המבקשת היעדר יכולת כלכלית להפקדת סכום עירבון, שכן בקשתה אינה משקפת נכונה את הפעילות העסקית של חנות הפרחים. סך הכנסתה הנטענת של המבקשת בעבודתה בחנות אינו מתיישב עם מלאי הפרחים הנטען, וכן, נראה כי פדיון החנות אינו מופקד בחשבון הבנק של המבקשת, ואף הוצאות החנות אינן משולמות מחשבון זה. לעניין סיכויי ההליך טוענים המשיבים כי קלושים הם, שכן, פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוכרע פה אחד בהתבסס על המסקנות מחומר הראיות הקיים בתיק, בלא שנדרש לסוגיות משפטיות חדשות. המשיבים טוענים עוד, כי במסגרת פסק דינו של בית המשפט קמא נפסקו לטובתם הוצאות בסך 20,000 ₪ אשר לא שולמו עד לעת הזו. לאור כל זאת טוענים המשיבים כי אין הצדקה למתן הפטור.

4.לאחר בחינת הבקשה וטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. מוכן אני להניח כי יש ראשית ראיה לעניין הטענה כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו בטוב. עם זאת, תשתית ראייתית מלאה בנדון לא הובאה, בעיקר שעה שאכן המבקשת מנהלת עסק שלא הובאו לפני פרטים וראיות מספקים לעניין הכנסותיו והתנהלותו. בכך יש משום חסר בבקשת המבקשת. זאת ועוד: לעניין סיכויי ההליך, הרי שגם אלו אינם נחזים כטובים. טענותיה של המבקשת לגופו של עניין נדחו בבית המשפט קמא, מאחר ונקבע לאור חומר הראיות שבתיק כי על-פי המועד בו החלה לעבוד בחנות הפרחים אין היא זכאית למעמד של דיירת מוגנת כדין. השגות המבקשת על קביעות אלו שבעובדה אינן נראות ממשיות , בשים לב לאי התערבות ערכאת ערעור בממצאים מעין אלו, ולכן נראה כי סיכויי ההליך אינם טובים. בנוסף, העובדה שהמבקשת טרם שילמה את מלוא הוצאות שנפסקו כנגדה, מעניקה יתר חשיבות לעירבון בהליך זה, שכן קיים חשש כי המבקשת תשוב ולא תשלם הוצאות במידה וייפסקו כנגדה, תוך שהיא גורמת למשיבים להוצאות. לפיכך, שוכנעתי שלא ניתן לקבוע כי מתן פטור מוצדק בנסיבות עניין זה. בשים לב לכלל הנסיבות שלעניין, לרבות הטענה לעניין חוסר כלכלי, על המבקשת להפקיד ערבון מופחת בסך 10,000 ₪ תוך 15 יום מעת המצאת החלטתי זו, שאם לא כן, ירשם ההליך לדחיה לפני בלא כל התראה נוספת.