פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
ע"א 4682/92
בפני:
כבוד
השופט א' מצא
כבוד
השופטת ד' דורנר
כבוד
השופט א' ריבלין
המבקשות:
1.
בית טלטש בע"מ
2.
אגודה שיתופית לעזרה ולחסכון של עובדי
קופת חולים
3.
קופת חולים כללית
נ
ג ד
המשיבים: 1.
עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל
2.
עזבון המנוח שמשון בוטנויזר ז"ל
3.
דינה חפץ
4.
עזבון המנוחה רינה קוטוק ז"ל
5.
עזבון המנוח חיים אדרי ז"ל
6.
האפוטרופוס לנכסי נפקדים
בקשה
לתיקון טעות בפסק-דין
בשם
המבקשות: עו"ד י' וייס
בשם
המשיב 1: עו"ד מ' דרורי
בשם
המשיבים 3, 4, ו5-: עו"ד צ' הדסי
ה ח ל ט ה
לפנינו בקשה לתיקון טעות בפסק הדין שניתן בערעור זה ביום 4.12.2000. פסק הדין ניתן קרוב למלאת שלושה חודשים מיום פרישתו לגימלאות של חברנו השופט י' קדמי, ולצורך ההכרעה בבקשה שלפנינו צורף להרכב (בהחלטת כבוד הנשיא) חברנו השופט א' ריבלין.
לפני בית המשפט המחוזי נדונה תביעת המשיב 1 נגד המבקשות, יתר המשיבים ובעלי-דין נוספים. המבקשת 3 (קופת חולים הכללית) שלחה הודעה לצד-שלישי לחלק מן הנתבעים, בכללם המבקשת 3 וכן רינה קוטוק וחיים אדרי (שני האחרונים הלכו בינתים לעולמם). בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המשיב 1, ולפיכך לא ראה צורך לדון בהודעה לצד-שלישי. בית-משפט זה פסק (ברוב דעות) לקבל את ערעורו של המשיב 1. פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בוטל ותביעת המשיב 1 נתקבלה. ואולם בפסק הדין שיצא מלפנינו לא נכללה הוראה בדבר החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי, להשלמת הדיון בהודעה לצד-שלישי. המבקשות עותרות לתיקון הטעות. בנוסף הן מבקשות לתקן את חיובן בתשלום הוצאות, באופן שיובהר כי סכום ההוצאות שעליהן לשלם למשיב 1 מסתכם (ביחס לשלושתן ביחד) בסך 10,000 ש"ח.
הבקשה השניה היא חסרת שחר. בפסק הדין נאמר כי "כל אחד מהמשיבים ישלם למערער סך 10,000 ש"ח הוצאות", והוראה ברורה זו אינה טעונה תיקון. בא-כוח המשיב 1, שהגיש התנגדות בכתב לבקשה, ביקש לחייב את המבקשות בתשלום הוצאות. לבקשה זו איננו נענים, שכן מהחלטת ראש ההרכב (מיום 3.1.01), כי "על המשיבים 3, 4 ו5- להגיב על הבקשה", עלה בבירור כי המשיב 1 איננו נדרש להגיש תגובה.
חלקה הראשון של הבקשה בדין יסודה. בתגובת המשיבים 3, 4 ו5- נאמר כי הם מתנגדים לחלקה הראשון של הבקשה. מכך שבית המשפט לא התייחס בפסק-דינו להודעה לצד-שלישי ביקש בא-כוחם להסיק כי "בית המשפט גרס שאין להיעתר להודעת צד ג'". ברם, גם בהנחה "שבית המשפט לא היה ער לקיום הבעיה", אין, לדעתו, כל מקום שבית המשפט ייעתר לבקשה, באשר טעותו של בית המשפט אינה מן הטעויות העשויות להוות נושא לתיקון. קראנו את נימוקי התנגדותו ולא מצאנו בהם ממש. ענייננו, בעליל, ב"השמטה מקרית", שהיא בגדר "טעות" כמשמעה בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. הסמכות הנתונה לבית המשפט לתיקונה של טעות מסוג זה "לא נועדה לאפשר לו לתקן שגגות מהותיות בפסיקתו, אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה" (ע"א 159/90 סולל בונה בע"מ נ' ברק אור בע"מ , פ"ד מז(4) 17, 22). ברי שהצורך להורות על החזרת ההליך לבית המשפט, לדיון ולהכרעה בהודעה לצד-שלישי עמד לנגד עיני בית המשפט, כחלק ממסקנתו לקבל את ערעורו של המשיב 1.
הבקשה מתקבלת, אפוא, במובן זה שלחלק האופרטיווי של פסק-דיננו מיום 4.12.2000 תיוסף ההוראה הבאה: ההליך מוחזר לבית המשפט המחוזי בחיפה, לדיון ולהכרעה בהודעה לצד-שלישי שהוגשה במסגרת הליכי התובענה. נשיא בית המשפט המחוזי יקבע בפני מי מהשופטים יתקיים הבירור.
ניתנה היום, ד' בשבט תשס"א (28.1.01).
ש ו פ ט ש ו פ ט
ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
92046820.
F16