פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
7094/09 - י"א
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערים:
1. ברוזובסקי הובלות בע"מ
2. צבי ברזובסקי
נ ג ד
המשיבה:
איתוראן איתור ושליטה בע"מ
בקשה להוצאת מוצגים ולמחיקת קטעים מסיכומי המערערים, בקשה
להארכת מועד והגדלת היקף הסיכומים
החלטה
לפניי בקשה מטעם המערערים להוצאת מוצגים מתיק המוצגים של המשיבה, ולמחיקת קטעים מסיכומיה.
אפתח בבקשה להוצאת מוצגים. מדובר בארבעה כתבי טענות שהוגשו לבית המשפט המחוזי: "הודעה ובקשה" מטעם המערערים, וכן תגובות ותשובות שהוגשו בעקבותיה. המערערים טוענים כי לאור החלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.6.2008, שבה נקבע כי "בהסכמת הצדדים נמחקות כל בקשות הביניים", חל איסור על הכללת המסמכים האמורים בתיק המוצגים בבית משפט זה.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.
לפי תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), על תיק המוצגים המוגש לבית המשפט שלערעור לכלול "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות". כפי שהוסבר לא פעם, תכליתו של תיק מוצגים היא לייעל את הדיון בערעור על-ידי התמקדות במסמכים הרלוונטיים מבין המסמכים שהוצגו לפני הערכאה הדיונית והתקבלו כראיה (חמי בן-נון הערעור האזרחי 383 (2004)). הכלל הוא, שכאשר מדובר במסמכים הבאים להוכיח עניין שבעובדה, בעל דין רשאי לצרפם לתיק המוצגים רק אם אלה התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית, או לחילופין, התקבלו כראיה על-פי החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור (ראו ב"ש 153/06 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345 (1986)). יצויין כי הדין שונה בכל הנוגע לאסמכתאות משפטיות המובאות לצורך ביסוס טענה נורמטיבית.
לאור לשון התקנות, ניתן להעלות שאלה אם כתבי טענות שהוגשו בערכאה הדיונית, ככלל, מהווים "מוצגים" במובן הצר (ראו והשוו: ע"א 5679/08 בנק לאומי לישראל נ' גבאי , פס' 3 (לא פורסם, 13.9.2009)). עם זאת, כדבר שבשגרה מצורפים כתבי טענות מסוימים לתיק המוצגים, ונראה כי לא פעם יש בכך תועלת מעשית לא מבוטלת שכן הדבר עשוי להקל על בית המשפט בעת בירור הערעור. מכל מקום, בענייננו המערערים אינם טוענים כי לא ניתן לצרף מסמכים מהסוג הנדון לתיק המוצגים, אלא הטענה היא, כאמור, שלא היה מקום לכלול את המסמכים הספציפיים לנוכח החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מחיקת בקשות הביניים.
אין בידי לקבל טענה זו בנסיבות העניין. מחיקת בקשה אין משמעותה, בכל מקרה, הוצאת המסמך מתיק בית המשפט קמא ואיון עצם קיומו. אדרבא, לא פעם יש משמעות כזו או אחרת לעצם הגשת בקשה לבית המשפט, גם אם הבקשה לגופה נמחקה. בענייננו, אין לפניי טענה כי בית המשפט המחוזי הורה על סילוק המסמכים האמורים מתיק בית המשפט, ונראה כי עמדתם של המערערים, שלפיה עצם ההחלטה בדבר מחיקת הבקשות מקימה "איסור מוחלט ובלתי מתפשר להציג אותם ו/או להתייחס אליהם במישרין, בעקיפין או ברמז", מרחיקת לכת. בענייננו עיינתי גם בסעיף 24 לסיכומי המשיבה המתייחס למסמכים האמורים, ולא מצאתי הצדקה של-ממש להורות על הוצאת המסמכים מתיק המוצגים ועל מחיקת סעיף 24 מן הסיכומים.
מכאן לבקשת המערערים להורות על מחיקת משפט בסיכומיה של המשיבה, שלפיו "המערערים התעלמו גם מאמירות חוזרות של בית המשפט קמא, ב- 2 מותבים, לבחינת המשך ניהול ההליך בנסיבות". לטענת המערערים אמירות כאלה לא נאמרו על-ידי בית המשפט המחוזי ולא תועדו בפרוטוקול. אולם ברי כי טענה זו אין בה כדי להצדיק מחיקת שורות מן הסיכומים, שהרי בית המשפט אינו "עורך-על" של כתבי הטענות של הצדדים. כמובן, יש בידי המערערים לטעון לפני ההרכב כי סיכומי המשיבה אינם מציגים דברים כהווייתם.
אם כן, הבקשה בעניין סיכומי המשיבה ומוצגיה – נדחית.
בקשה נוספת מונחת לפניי בעניין היקף סיכומי התשובה ומועד הגשתם. לאחר עיון בתיק אני מאפשר למערערים להגיש את סיכומיהם עד ליום 22.11.2010, וזאת בהיקף של 4 עמודים לכל היותר.
המערערים יישאו בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבה, בגין ההליך שלפניי, בסכום של 2,000 ₪.
ניתנה היום, ח' בכסלו תשע"א
(15.11.2010).
גיא שני
ר ש ם