ע"א 6647/98מנשה גנן נ. פקיד שומה תל אביב 4

ביום 23.1.2000 נעתרתי לבקשתי בא-כוח המערער להארכת המועד להגשת סיכומים בכחודש ימים, בשל אילוצים רפואיים שפורטו בבקשה, אשר לטענת בא-כוח המבקש שללו ממנו את היכולת לעבוד במשך ימים רבים.

לבקשה צורפה תגובת בא-כוח המשיב, בלשונו של בא-כוח המערער. מן הבקשה לא השתמעה הסכמה להארכת המועד.

ביום 26.1.2000 הגיש המשיב בקשה לביטול ההחלטה, בנימוק שניתנה על פי צד אחד, כאשר עמדת המשיב המובאת בשמו אינה מייצגת נאמנה את עמדתו.

כן טען המשיב, כי המערער הוא סרבן תשלום, אשר טרם שילם גם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת, ואינו עומד במועדים שנקבעו להליכי בית המשפט.

אינני סבורה כי יש מקום לבטל את החלטתי:

איני רואה שוני מהותי בין עמדת המשיב כפי שנמסרה בבקשת המערער, לבין העמדה שפורטה על-ידי בא כוח המשיב עצמו, בבקשתו לביטול החלטה. כך שבפועל היתה בפני עמדת המשיב, ואין מדובר בהחלטה במעמד צד אחד.

זאת ועוד: הנימוקים המפורטים בבקשה להארכת המועד מצדיקים, כשלעצמם, הארכת מועד להגשת הסיכומים. על פי הבקשה, סובל בא-כוח המבקש ממחלה קשה ונאלץ לעבור מספר ניתוחים וטיפולים שונים, ורק במאמץ מוגבר סיים להכין את הסיכומים.

מובן, כי המשיב אינו מחוייב להסכים להארכת המועד גם בנסיבות אלו, ורשאי לפעול בהתאם למדיניות הנקוטה על ידו. אולם אני סברתי ועודני סבורה, כי מן הראוי היה להיעתר לבקשה, וכי אין מקום לבטלה.

אני דוחה, איפוא, את הבקשה לביטול החלטה.

עם זאת, אני נעתרת לבקשתו החילופית של המשיב, ומורה כי המועד להגשת הסיכומים יימנה החל מהמצאת החלטה זו.