רע"א 6727/10 עיריית אופקים נ. האוסף חברה לשירותים בע"מ

1.

ביום 4.10.2010 הוגשה על ידי המבקשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת ר' ברקאי ) בת.א. 3172/09 ובת.א. 3191/09 מיום 24.6.2010. במסגרת פסק הדין דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה שהגישה המבקשת לביטול פסק הבוררות שניתן על ידי הבורר, השופט (בדימוס) ת' אור, ביום 30.8.2009 וכן אישר בית המשפט המחוזי את פסק הבורר.

2.

היום, 5.10.2010, הגישה המבקשת בקשה נוספת, הפעם בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולמתן צו ארעי עד לקבלת תגובת המשיבה. בתמצית יאמר כי בבקשה זו טוענת המבקשת, שהינה רשות מקומית – עיריית אופקים – כי היא נמצאת בעיצומו של תהליך הבראה ובמצב כלכלי קשה, וכי גרעונה המצטבר עומד על כשלושים מליון ₪. לכן, טוענת המבקשת כי אי עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר אישר פסק בוררות שמשמעותו הכלכלית היא חיובה של המבקשת בתשלום של כחמישה מיליון ₪, יפגע באופן קשה בשירותים העירוניים ובכללם שירותים חיוניים. לטענת המבקשת סיכויי בקשת רשות הערעור טובים, בין היתר, נוכח העובדה כי פסק הבוררות עומד בניגוד לאינטרס הציבורי הטמון בהבראת הרשות המקומית.

3.

דין הבקשה להידחות. בבקשה שלפניי לא נטען כי המבקשת פנתה תחילה בבקשת עיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הערכאה הדיונית, וכי בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. אף לא צורפה לבקשה שלפניי כל אסמכתא בדבר פניה לבית המשפט המחוזי בבקשת עיכוב ביצוע. כידוע, סמכותה של ערכאת הערעור לדון בבקשה לעיכוב ביצוע בהליך אזרחי מותנית בכך שהבקשה הוגשה תחילה לבית המשפט שנתן את ההחלטה וסורבה על ידו [ראו: תקנות 467-468 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ; ע"א 2589/04 כלל אינווסטמנט האוס בע"מ נ' שגב (לא פורסם, 23.3.2005); וראו גם: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 673 (2009)].

4.

אשר על כן, הבקשה נדחית.