רע"א 8192/98 שמואל רם נ. אררט חברה לביטוח בע"מ

בפני בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון בבקשת רשות לערער שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביבי שדחה את ערעור המבקש על החלטת רשמת בית המשפט.

מדובר בתביעה בגין נזק גוף שנגרם לטייס במסגרת עבודתו בתאונת מטוס. המבקש שילם אגרה הנדרשת בגין תביעה שמקורה בגין נזקי גוף. רשמת בית המשפט, לבקשת המשיבים, חייבה אותו באגרה בגין המשולמת בגין תביעה חוזית. ערעור שהוגש לשופטת גרסטל בבית המשפט המחוזי על החלטת הרשמת נדחה. בבקשת רשות הערעור מתבקש בית המשפט העליון לדון בשאלה מה דין תשלום האגרה במקרים כגון דא - על פי מהות הנזק או על פי מבחן העילה.

בבקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון טוען המבקש לסיכויים גבוהים לבקשה בשל העובדה שמדובר בסוגיה משפטית כללית חשובה. כן טוען המבקש כי בעקבות התאונה, הינו סובל ממאה אחוזי נכות ומצבו הכלכלי התדרדר, כאשר עליו לפרנס ששה ילדים מהם חמישה הסמוכים על שולחנו. רעיתו אינה עובדת ומאז התאונה התמסרה לטיפול במבקש.

כל הכנסות המשפחה מתמקדות בקצבת המוסד לביטוח לאומי בסך 4,200 ש"ח לחודש וקצבת ניידות בסך 600 ש"ח לחודש.

כן מציין המבקש כי הרכוש היחיד בבעלותו הוא דירת מגורים אשר רובץ עליה שיעבוד.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענת המשיבים 1 ו2-, תצהירו של המבקש אינו מפורט דיו ואינו עומד בדרישות תקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח1987-. זאת, כיון שהתצהיר אינו מפרט את שיעור החובות וגובה השיעבוד הרובץ על דירת המגורים. לטענתם יכול המבקש לעמוד בתשלום האגרה. כן טוענים המשיבים 1 ו2- כי המבקש לא שילם את ההוצאות שהושתו עליו בגין הערעור בפני בית המשפט המחוזי. מוסיפים המשיבים כי סיכויי הבקשה להתקבל נמוכים הם כיון שמדובר בגלגול שלישי של הליך מקדמי. המשיבה 3 מוסיפה וטוענת כי כפי שציין והדגיש בית המשפט המחוזי פתוחה בפני המבקש הדלת להגיש בקשה לפטור מאגרה בהליך העיקרי. לטענתה, ראוי שמצבו הכלכלי של המבקש ידון במסגרת פטור מאגרה בהליך העיקרי ולא במסגרת ערעור שני על החלטה בחיוב באגרה על פי עילת התביעה.

מסגרת הדיון לפטור מאגרה קבועה בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ח1987- (להלן: "תקנות האגרות"). תקנה זו קובעת כי מי שמבקש פטור מאגרה חייב לצרף תצהיר שבו יפרט "את רכושו, רכוש בן זוגו... ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

המבקש עשה כן. אכן, הכנסותיו של המבקש נמוכות והוצאותיו גבוהות, אם כי יש ברשותו דירת מגורים. כפי שציינו המשיבים, המבקש לא ציין מה החוב הרובץ על הדירה ומה גובה התשלומים בהם עליו לעמוד. כפי שציין בא כוח המשיבה 3, סכום האגרה בהליך זה הוא נמוך יחסית, ולא שוכנעתי כי המבקש לא יוכל לעמוד בו. אולם, אני מאפשרת למבקש לשלם את האגרה בשני תשלומים, האחד, תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת ההחלטה והשני תוך שלושים ימים לאחר התשלום הראשון.

אשר להפקדת ערבון כאן ענין לנו בהבטחת הוצאות המשיבים (בש"א 329/90 אברך נ' גרונר ואח', פ"ד מד(2) 383). המשיבים ציינו כי ההוצאות שהושתו על המבקש לא שולמו. די בנימוק זה כדי לדחות את הבקשה. בנוסף, כאמור, בידי המבקש דירת מגורים שלא ניתנו פרטים לגביה, כן שיתכן שניתן ללוות כנגדה לצורך הפקדת הערבון.

מעבר לכך, כפי שציין בצדק בא כוח המשיבה 3, יכול המבקש לעתור לפטור מאגרה במסגרת ההליך העיקרי, אז לא יהיה עליו לשלם אגרה ויוכל לפתוח בבירור התביעה העקרית. בנסיבות אלו בהן יש סעד חלופי במסגרת ההליך העיקרי אין מקום להטיל על המשיבים התדיינות נוספת מבלי להבטיח את הוצאותיהם.

על כן אני דוחה את הבקשה לפטור מערבון. עם זאת, מתוך התחשבות במצבו הקשה של המבקש אני מפחיתה את סכום הערבון שעל המבקש להפקיד ומעמידה סכום זה על 5,000 שקלים.

המבקש יפקיד סכום זה תוך שלושים ימים מיום המצאת החלטה זו.