בג"ץ 2208/02 מהא סלאמה נ. שר הפנים

עתירת העותרת 1 היא כי יינתן צו על-תנאי ולפיו יידרש המשיב לנמק מדוע לא תוענק אזרחות לבן-זוגה, העותר 2. אולם עיון בעתירה גופה ילמדנו כי עתירתה של העותרת אינה, לאמיתם של דברים, למתן אזרחות אלא להענקת אשרה ורשיון ישיבה בישראל. אם אמנם זה עיקרה של העתירה מצויה היא בסמכותו של בית-המשפט המחוזי בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים וממילא שומה על העותרת להגיש עתירתה לאותו בית-משפט.

קשה להשתחרר מהתרשמות כי העתירה הוגשה במתכונת כפי שהוגשה כדי להביאה לפני בית-המשפט הגבוה לצדק ולא לפני בית-המשפט המחוזי בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים. אלא ששאלת הסמכות אינה תולה עצמה לא בצורה ולא בדקדוקי ניסוח, אלא במהות ובעיקרי-דברים.

בא-כוח העותרים מתבקש להגיב על החלטה זו תוך שבעה ימים. אקרא את התגובה ואחליט על דבר המשך ההליכים.

היום, כ"ט באדר תשס"ב (13.3.02).

ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

02022080. G01

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

רשם

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il

לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il