רע"א 3680/00 אהרון גמליאלי נ. מגשימים-כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ

1.המבקש עותר במסגרת הבקשה העיקרית לרשות ערעור שהגיש, למתן צו זמני המורה למשיבה להקפיא אחד מתוך תשעה מגרשים למגורים העומדים לרשותה לצורך הקצאתם במסגרת מדיניות הרחבת הישוב מגשימים, וזאת עד לתום ההליך העיקרי.

2.נתתי דעתי לנימוקי הבקשה ולטענות המובאות בתשובת המשיבה, המתנגדת למתן הצו הזמני. באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיענות לבקשה וזאת מהטעמים העיקריים הבאים:

ההליך העיקרי שיזם המבקש בפני בית משפט זה נועד להביא לביטול פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי ולאישור פסק הבורר עו"ד מאיר פז. פסק הבורר קבע את זכותו של המבקש "לשטח נחלה בגודל ובחלוקה של שטחים כך שמצבו יהיה שווה לחלקות של שאר חברי האגודה הן בטיב הקרקעות והן במיקום השטחים, הכל עד כמה שהמצב מאפשר זאת" (סעיף 63 לפסק הבורר).

3.הבקשה לצו זמני מבקשת להקפיא מגרש אחד המיועד להרחבה. מגרשי ההרחבה נועדו לצורך מגורים ולא לצורך עיסוק בחקלאות והזכאות להם נקבעת על בסיס קריטריונים ששותפים להם המוסדות המיישבים והאגודה. פועל יוצא מכך הוא כי מגרשי ההרחבה על פי טיבם אינם זהים לנחלות חקלאיות. אלה מיועדים למגורים ואלה מיועדים לניהול משק חקלאי (ראה החלטה 737 של מינהל מקרקעי ישראל). מגרשי ההרחבה ניתנים בדרך כלל לבעלי נחלות חקלאיות כתוספת שטח להרחבת מגורים, ובתנאים מסוימים ניתנים גם למי שאינם בני המקום. משמגרש הרחבה אינו מושג נרדף לנחלה חקלאית, ממילא הקפאתו במסגרת סעד זמני עד למתן הכרעה בענינו של המבקש לא תקנה לו את הסעד המבוקש בהליך העיקרי אפילו יזכה בדין. משהסעד העיקרי המבוקש על ידו הוא זכייה בנחלה חקלאית, הקפאת מגרש הרחבה לצורך אכיפת הסעד המבוקש אינו ממין הענין. שטח מגרש ההרחבה גם הוא אינו עומד בכל יחס לשטח הנחלה החקלאית, הגדולה ממנו בשטחה פי כמה וכמה. מעבר לכך, לא נשמעה עמדת המוסדות המיישבים ביחס לאפשרות כי אם יזכה המבקש בדין יועבר אליו מגרש הרחבה כתחליף לנחלה, ולא הובאו כל נתונים באשר להתייחסות הגורמים המוסמכים לאפשרות כזו.

4.אוסיף עוד כי גם אם בקשתו של המבקש נועדה לשריין את זכותו העתידית למגרש הרחבה ככזה, למקרה שיזכה במשפט ויקבל נחלה חקלאית, כי אז התשובה לזה היא שהסעד הזמני המבוקש מרוחק מרחק ניכר מהסעד העיקרי הנדרש. עניינו של הסעד העיקרי הוא זכייה בנחלה חקלאית. אין לו דבר עם בקשה למגרש הרחבה למגורים. בהליך העיקרי המבקש לא עתר למגרש הרחבה כפועל יוצא מזכותו לנחלה. בנסיבות אלה, אין מקום לסעד הזמני המבוקש בהיותו סוטה מהסעד העיקרי, כאמור.

5.משיקולים עיקריים אלה נראה לי כי יש לדחות את הבקשה, וזאת אף בלא צורך להיזקק להיבטים אחרים של הענין כגון טענת השיהוי, סיכויי בקשת רשות הערעור, וכיוצא באלה ענינים.

הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיב את הוצאות הבקשה בסך 7,000 ₪.