פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
8320/09 - ה'
בפני:
כבוד הרשמת
דנה כהן-לקח
המערערים:
1. אלי אלחדד
2. מיכל גרנות אלחדד
נ ג ד
המשיבים:
1. מרדכי שמיר
2. ארלין שמיר
בקשה להוצאת מסמכים מתיק המוצגים
החלטה
1.
הערעור שבכותרת מופנה כנגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפיו נדחתה תביעת המערערים להצהיר כי התקשרו עם המשיבים בהסכם תקף לרכישת דירה. לפניי בקשת המשיבים להוצאת שישה מסמכים מתיק המוצגים שהגישו המערערים עם סיכומיהם בכתב. המערערים, המייצגים את עצמם בהליך שלפניי, מתנגדים לבקשה.
2.
נקודת המוצא לבחינת הבקשה מצויה בתקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) הקובעת כדלקמן:
437.הגשת העתקי מוצגים
(א) "מערער המבקש להסתמך בשעת הדיון בערעור על מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות (להלן-המוצגים) , יגיש לבית המשפט שלערעור העתקים מהם מודפסים במכונת כתיבה בצורה נוחה לקריאה, או בצילום". (ההדגשה הוספה – ד.כ.ל)
מטרת עריכתו של תיק מוצגים הוא לייעל את הדיון בערעור על-ידי התמקדות במסמכים הרלוונטיים מבין שלל המסמכים שהוצגו לפני הערכאה הדיונית והתקבלו כראיה (חמי בן-נון הערעור האזרחי 383 (2004)). חשיבות הגשתו של תיק מוצגים נעוצה בכך שבשעת הערעור לא יהיה רשאי בעל-דין להסתמך על מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים, "אלא ברשות בית המשפט שתינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 444 לתקנות).
בהתאם להלכה הפסוקה, הכלל הוא כי כאשר מדובר במסמכים הבאים להוכיח עניין שבעובדה (להבדיל מאסמכתאות משפטיות המובאות כביסוס לטענה נורמטיבית), רשאי בעל דין לצרף מסמכים אלה לתיק המוצגים בערעור, רק אם אלה התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית, או לחילופין, התקבלו כראיה על-פי החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור (ראו: ב"ש 153/06 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345 (1986)). בהקשר זה יוער כי בהתאם לתקנה 457 לתקנות, בעלי הדין בערעור אינם רשאים להביא לפני בית המשפט שלערעור ראיות נוספות שלא הוגשו והתקבלו על-ידי הערכאה הדיונית, אלא אם ניתן היתר מפורש לכך על-ידי ערכאת הערעור. עוד יצוין כי כאשר מדובר במסמך שלא התקבל כראיה בערכאה הדיונית, וטרם נתקבלה החלטה להתיר את הגשתו כראיה בערעור לצורך הוכחת עניין שבעובדה, קובעת הנחיה 7(ב) להנחיות נשיאת בית-המשפט העליון בנוסחן החדש מיום 1.11.2010 כי "לא תהיה בסיכומים בכתב התייחסות לראיה שהגשתה התבקשה ולא ניתן יהיה לצרפה לתיק המוצגים".
להשלמת התמונה, ובהתייחס לטענות המערערים, יובהר כי על תיק המוצגים לכלול מסמכים שהוצגו והתקבלו כראיה בערכאות הקודמות שדנו בהליך
נשוא הערעור . מסמך שהתקבל כראיה בהליכים אחרים – אפילו בין אותם בעלי-דין -
אולם לא הוגש והתקבל כראיה במסגרת ההליך נשוא הערעור, אינו מהווה "מוצג". על-מנת להביא מסמך כאמור בפני ערכאה הערעור לצורך הוכחת טענה עובדתית, נדרשת בקשה להגשת ראייה נוספת בערעור כמפורט לעיל.
3.
בחינת הבקשה שלפניי על רקע מכלול הדברים שפורטו לעיל, מובילה למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, בכפוף למתן אפשרות למערערים להשלים את תגובתם לגבי מסמכים מסוימים כמפורט להלן.
בכל הנוגע למסמך 19א – המדובר בתצהיר שהגיש המשיב 1 במסגרת הליכים אחרים שהתנהלו בין בעלי-הדין. המערערים מאשרים בתגובתם כי המסמך האמור הוגש על-ידם לצרכים הוכחתיים, וכי הוא לא הובא בפני בית-המשפט המחוזי בהליך נשוא הערעור שבכותרת (ה"פ (ת"א) 182/07). לפיכך, ובהעדר החלטה לצירוף התצהיר כראיה נוספת בערעור, יש להוציא מסמך זה מתיק המוצגים.
אשר למסמכים 16 ו- 21 – המשיבים טוענים כי מדובר במסמכים שהמערערים צירפו ללא רשות לסיכומים שהגישו לבית-המשפט המחוזי בהליך נשוא הערעור. לטענת המשיבים, הם התנגדו להגשת המסמכים האמורים במסגרת סיכומיהם בבית-המשפט קמא. בהודעה משלימה נטען כי בית-המשפט המחוזי דחה בפסק-דינו את תביעת המערערים בלא להתייחס למסמכים הנדונים, ובלא להכריע בטענות שהועלו בעניינם. יוער כי המערערים לא סתרו בתגובתם את הטענות האמורות. בע"א 3590/08 המאגר
הישראלי לביטוחי רכב בע"מ נ' פת (לא פורסם, 7.4.2010), דנתי בעניינם של מסמכים שלא הוגשו כראיה במסגרת הליך הבאת הראיות בבית-המשפט קמא, אלא צורפו לראשונה במסגרת הסיכומים שהוגשו לבית-המשפט המחוזי לתכלית הוכחתית. באותו מקרה קבעתי כי לא ניתן לומר כי מסמכים כאמור התקבלו כראיה כדין בבית-המשפט דלמטה, מאחר ועל דרך הכלל אין באפשרותו של בעל-דין להגיש ראיות חדשות בשלב הסיכומים בערכאה הדיונית, בוודאי כאשר לא ניתן לכך היתר מפורש. לפיכך, ובהעדר החלטה המתירה הבאת ראיות נוספות בערעור, הוריתי על הוצאת המסמכים מתיק המוצגים (ראו: שם, פס' 3). מסקנה דומה מתבקשת בנסיבות המקרה דנן בנוגע למסמכים 16 ו- 21, בהתחשב בכך שהמערערים לא שללו את הטענה כי מסמכים אלה הוגשו על-ידם לראשונה עת צורפו לסיכומיהם בבית-המשפט המחוזי, וזאת ללא קבלת היתר לכך. למקרא תגובת המערערים יצוין כי העובדה שמסמך 21 מהווה עותק מכתב-בית-דין שהוגש בהליך אחר שהתנהל בין הצדדים, אינה משנה מהמסקנה אליה הגעתי. כל עוד לא מדובר בכתב-בית-דין שהוגש לבית-המשפט קמא בהליך נשוא הערעור או במסמך שהוגש והתקבל באותו הליך כראיה, לא ניתן להגישו כמוצג בערעור לצורך הוכחת טענות עובדתיות, ללא היתר מתאים. לפיכך, דין המסמכים האמורים להיות מוּצאים מתיק המוצגים.
אשר למסמכים 15, 17 ו- 18 – המשיבים טוענים כי מסמכים אלה לא הובאו כלל בפני בית-המשפט קמא. המערערים משיבים כי "למיטב הכרתם ולמיטב ידיעתם וזכרונם" המסמכים הוצגו "בבתי משפט קמא" ובהליך נשוא הערעור. עם זאת, הם טוענים כי נוכח החומר הרב בתיקים שונים שניהלו מול המשיבים ואחסונם למשמורת מחוץ לעיר, ונוכח סד הזמנים הקצר להגשת התגובה, לא עלה בידם לבדוק את החומר. יוער כי המערערים אינם מכחישים כי מטרת הבאתם של המסמכים האמורים בערעור היא הוכחתית. עוד יוער כי תיק בית-המשפט המחוזי התנהל כ"תיק-נייר" כך שלא ניתן לצפות בו באמצעות מערכת נט-המשפט, וכי תיק בית-המשפט קמא צפוי להגיע למזכירות בית-המשפט רק בסמוך לפני המועד הקבוע לדיון. בנסיבות אלה, אני רואה לאפשר למערערים לבדוק את החומר המצוי בידם ולהודיע, בליווי הגשת תיעוד מתאים (כגון נספח לתצהיר שסומן והוגש במסגרת המרצת הפתיחה או עמודי פרוטוקול רלוונטיים), האמנם המסמכים האמורים (15, 17 ו- 18) הוגשו על-ידם כראיה בהליך נשוא הערעור שבכותרת (הפ (ת"א) 182/07).
בסיום הדברים יובהר כי לא נעלמו מעיניי טענות אחרות שפורטו בתגובת המערערים – כגון העדר צירוף תצהיר לבקשת המשיבים, שיהוי בהגשת הבקשה, אי תשלום הוצאות ועוד – אולם לא מצאתי כי יש בטענות אלה כשלעצמן כדי להוביל לדחיית הבקשה בנסיבות העניין.
4.
אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, אני מחליטה כדלקמן:
א.
מסמכים 19א, 16 ו-21 אין מקומם להיכלל בתיק המוצגים. אשר למסמכים 15, 17 ו- 18 – בהתחשב במועד הקבוע כעת לדיון (24.1.2011) יגישו המערערים עד יום 20.12.2010 בשעה 12:00 הודעה, בליווי תיעוד מתאים כמפורט לעיל, ככל שהם עומדים על טענתם כי המסמכים האמורים הוגשו על-ידם כראיה כדין בבית-המשפט המחוזי בהליך נשוא הערעור. בנסיבות כאמור, תובא ההודעה להכרעתי בטרם יוגשו סיכומים מתוקנים ותיק מוצגים מתוקן מטעם המערערים כאמור בסעיף קטן (ב) להלן.
ב.
ככל שהמערערים אינם עומדים על טענתם כאמור בסעיף קטן (א), יגישו המערערים בתוך אותו מועד (עד יום 20.12.2010 בשעה 12:00) תיק מוצגים מתוקן ממנו יוצאו מסמכים 15, 16, 17, 18, 19א ו- 21. כן יגישו המערערים סיכומים מתוקנים בהתאמה, באופן שלא יכללו הפנייה למסמכים האמורים. יובהר כי אין בהחלטתי כדי למנוע מהמערערים להגיש בקשה מתאימה אחרת בנוגע למסמכים האמורים. משיוגשו על-ידי המערערים סיכומים מתוקנים ותיק מוצגים מתוקן, תתייקם המזכירות בתיקי השופטים, ותשיב לידי המערערים את סיכומיהם המקוריים ואת תיק המוצגים המקורי.
ג.
המשיבים יגישו סיכומיהם עד יום 10.1.2011. המערערים יגישו סיכומי תשובה, ככל שרצונם בכך, עד יום 17.1.2011. יתר הוראותיו של צו הסיכומים יוותרו בעינן.
המערערים ישאו בהוצאות המשיבים בהליך שלפניי בסך 1,500 ₪. המזכירות
תמציא החלטה זו לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה (יש להתקשר למערערים טלפונית ולברר עימם אפשרות למשלוח בפקס).
ניתנה היום, ו' בטבת תשע"א
(13.12.2010).
דנה כהן-לקח
, שופטת
ר ש מ ת