ע"א 8320/09 אלי אלחדד נ. מרדכי שמיר

1.

לפני בקשה לסילוק על הסף של הערעור מחמת איחור בהגשתו. עניינו של ההליך - השגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' השופטת ר' רונן) מיום 1.7.09 . הערעור שלפני הוגש ביום 19.10.09 . בבקשה שלפני טוען המשיב כי הערעור הוגש באיחור משעה שפסק הדין הומצא כדין לידי המערערים עוד ביום 5.7.09. משכך, ובניכוי ימי הפגרה, הרי שהיה אפשר להגיש את הערעור לא יאוחר מיום 15.10.09. המערערים מתנגדים לבקשה. לטענתם פסק הדין הומצא לידיהם כדין רק ביום 12.7.09 וממילא ההליך כלל לא הוגש באיחור כנטען.

2.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, מסקנתי היא כי דין הבקשה לסילוק על הסף, להידחות. כעולה מתגובת המערערים וצרופותיה, פסק הדין הומצא לידיהם כדין רק ביום 12.7.09. על העתק אישור מסירה אשר צורף לבקשה שלפני, מוטבעים מספר תאריכים כאשר המאוחר בהם הינו 12.7.09. תאריך זה, הינו על פי תצהיר המערערים ובאי כוחם, היום בו הומצא פסק הדין למשרדם. אף חותמת המשרד שהוטבעה על גבי פסק הדין, זהה לתאריך אשר הוטבע על ידי עובדי שירות הדואר. אשר על כן, לא מצאתי כי המשיב הרים את הנטל להראות כי אכן ההליך שלפני הוגש באיחור, כנטען, או כי נתקיימו נסיבות המצדיקות סטייה מן העיקרון לפיו המועד בכגון דא נמנה מעת ההמצאה כדין. הבקשה לסילוק הערעור על הסף נדחית אפוא. משכלל נסיבות העניין ידועות היו למשיב עם הגשת בקשה זו, כעולה מתגובת המערערים; ישא המשיב בשכר טרחת עו"ד של המערערים בגין בקשה זו בסך של 2,500 ₪. סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין מיום החלטתי זו ועד לתשלום בפועל.