רע"א 3898/07 אחים טופז יהלומים באמצעות טופז מרבי נ. בנק הפועלים לישראל

לפני בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון. במסגרתה עולה שאלה בדבר תחולתו של הפטור הסטטוטורי מתשלום אגרה, הקבוע בתקנה 20(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – התקנות), על הליך של בקשת רשות לערעור ב"גלגול שלישי" על החלטה בעניין אגרה.

1.

ענינו של ההליך בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, לדחות ערעור על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי, לאחר שהאחרונה דחתה את בקשת המבקשים לפטור מתשלום אגרה. הבקשה לפטור מתשלום אגרה הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשר לשתי תביעות שהגישו המבקשים בסך כולל של כ-300 מיליון ₪ כנגד המשיבים. כבוד הרשמת ח' הורוביץ פסקה כי המבקשים לא עמדו בתנאי הסף המנויים בדין לקבלת פטור מתשלום אגרה. נפסק כי הם לא צירפו את מלוא המסמכים הנחוצים לביסוס טענתם בדבר מצב כלכלי קשה. בנוסף לכך, ובעיקר, המבקשים לא הוכיחו עילת תביעה מבוססת, על סך התביעה העצום שדורשים המבקשים. בערעור על החלטת כבוד הרשמת לא מצא בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא ג' גינת) מקום להתערב בקביעותיה, ומכאן הבקשה לרשות לערער.

2.

עם הגשת הבקשה לרשות לערער הגישו המבקשים בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון. נטען בבקשה כי שלושת האחים למשפחת טופז, שהם בעלי עניין ומנהלים במבקשים, מצויים במצב כלכלי קשה. לבקשה צורפו תעודות מן הלשכה לסיוע משפטי בעניין שלושת האחים טופז, אם יתבעו אישית. כן צורפו אישורים על כך ששניים מן האחים טופז זכאים לגמלת הבטחת הכנסה, ורשימות תיקים בהוצאה לפועל של השלושה. בנוסף, צורפה החלטה של בית משפט השלום חיפה מיום 10.9.2006 הפוטרת את המבקשת 2 מתשלום אגרה בהליך אחר. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, טענות המבקשים קלושות ומופרכות. נטען כי בבקשה הנוכחית חוזרים המבקשים על מחדליהם הקודמים. גם בקשה זו לא הוגשה במתכונת הנדרשת ולא צורפו לה כל המסמכים הנדרשים על פי התקנות והפסיקה. לא הוגש תצהיר של בעלי המניות מלבד מירבי טופז, שהינו אחד האחים. לא צורפו תדפיסי חשבונות בנק ולא ניתן פירוט של הרכוש וההכנסות. בנוסף נטען כי המבקשים אינם עומדים בתנאי של הוכחת עילה לכאורה. לטענת המשיבים, אין בידי המבקשים עילת ערעור של ממש, לא כל שכן עילת ערעור שסיכוייה טובים.

3.

אגב בחינת הבקשה לפטור מתשלום אגרה התעוררה שאלת תחולתה של תקנה 20(4) לתקנות בדבר פטור אוטומטי מאגרה, על ההליך שבכותרת. משכך, בהחלטת כב' הרשמת ש' ליבוביץ (מיום 2.7.2007) התבקשה המדינה להביע עמדתה בשאלת התחולה של תקנה 20(4) לתקנות על הליך של בקשת רשות לערעור ב"גלגול שלישי". המדינה הביעה עמדתה כי ככל שמדובר בערעור הראשון על החלטה בבקשה בעניין פטור מתשלום אגרה או בבקשה לפטור מחובת ערבון, הרי שקיים פטור מתשלום אגרה בגינו, בין אם מדובר בערעור בזכות ובין אם מדובר בערעור הטעון רשות. עמדה זו מבוססת על תכליתה של תקנה 20(4) לתקנות למנוע "מעגל קסמים" ובשים לב לפרשנות הליברלית הנקוטה בעניין התקנות על רקע חשיבותה של זכות הגישה לערכאות. אשר להליך ערעורי שני, סבורה המדינה כי אין הצדקה לפטור אוטומטי מתשלום אגרה. עמדת המדינה מושתתת על כך שבהליך ערעורי שני נחלש מעמדן של התכליות העומדות ביסוד הפטור. זאת בהתחשב בכך שהאגרה בערעור ברשות אינה גבוהה ובכך שהעניין נדון כבר בשתי ערכאות. על כן לשיטת המדינה, הליך ערעור שני אינו בא בגדרי תקנה 20(4) לתקנות וקמה חובה לשלם בגינו אגרה.

4.

בירור הבקשה שלפניי מחייב, אם כן,

בשלב ראשון, להידרש לשאלה האם עומד למבקשים פטור סטטוטורי מתשלום אגרה בהליך שלפניי, שהינו בקשת רשות לערעור בגלגול שלישי על החלטה בעניין אגרה. אם המענה לשאלה זו הוא חיובי, מופטרים המבקשים מתשלום אגרה. אך היה ושאלה זו תיענה בשלילה, תידון בשלב שני הבקשה לפטור מאגרה על פי הקריטריונים הרגילים, שהינם חוסר יכולת לשלם אגרה והליך המגלה עילה. בשלב שלישי תידון הבקשה לפטור מהפקדת ערבון.

5.

אפתח, איפוא, בשאלה הכללית בדבר תחולתה של תקנה 20(4) לתקנות על בקשת רשות לערעור ב"גלגול שלישי" על החלטה בעניין אגרה. תקנה 20(4) לתקנות קובעת כי לא תשולם אגרה בעד "בקשה להשבת אגרה, לפטור מתשלום אגרה או בקשה לפטור מחובת ערבון או ערובה וכן ערעור על החלטה בבקשות אלה". לפי ההסדר הסטטוטורי, עצם הבקשה לפטור מאגרה (וערבון) פטורה מאגרה. בנוסף, מעניק ההסדר הסטטוטורי פטור גם להליכי ערעור הנלווים לפנייה הראשונית לבית המשפט בבקשה בעניין אגרה. השאלה הטעונה בירור היא על אילו הליכים ערעוריים משתרע ההסדר הסטטוטורי. האם חל פטור בערעור בזכות בלבד או שמא גם על בקשת רשות לערער ב"גלגול שלישי"? ומה באשר לבקשת רשות לערער על "החלטה אחרת" של שופט בעניין אגרה פטורה מאגרה? המונח "ערעור" אינו מוגדר בתקנות. מונח זה עשוי לכלול לא רק ערעור בזכות, כי אם גם ביקורת ערעורית בדרך של בקשה לרשות ערעור (ראו, רע"א 217/88 חיון נ' קצין התגמולים של משרד הביטחון (לא פורסם, 24.4.1988); רע"א 9026/01 מוש קוביץ נ' הרשות המוסמכת לפי חוק רדיפות נכי הנאצים (לא פורסם, 21.12.2001); שלמה לוין פרוצדורה אזרחית – סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט 5, 21 (ירושלים, תשס"ג-2003); השוו, רע"א 9041/05 "אמרי חיים" עמותה רשומה נ' ויזל (לא פורסם, 30.1.2006)). מבחינה משפטית אין למונח "ערעור" מובן אחד ויחיד החל בכל המקרים ובכל המצבים. במצב דברים זה, כמו ביחס למונחים אחרים בחוק להם אין משמעות אחת ויחידה, משמעותו של המונח נקבעת על פי הקשרו (ראו, למשל, בע"מ 9607/03 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 29.11.2007) לגבי המונח "בן זוג"; דנג"ץ 4601/95 סרוסי נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד נב(4) 817 לגבי המונח "עובד"). משמעותו של המונח "ערעור" בתקנה 20(4) לתקנות תקבע, איפוא, על פי התכלית המונחת ביסודה של התקנה.

6.

תכליתה של הוראת הפטור הקבועה בתקנה 20(4) היא להבטיח גישה לבית

משפט לבעלי דין המבקשים לקיים ביקורת ערעורית על החלטות בעניין אגרה. ביסוד התקנה עומדת התכלית של זכות הגישה לערכאות של בעל דין שאינו יכול לשלם אגרה (על מעמדה של זכות הגישה לערכאות ראו שלמה לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית 26 (ירושלים, 1999); וכן לאחרונה בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007) והאסמכתאות המובאות שם). כאשר מ דובר

בהליך שעניינו בירור יכולתו הכלכלית של בעל דין, חיוב באגרה עלול להביא לפגיעה קשה ביכולת הגישה של מחוסר אמצעים לבית המשפט. בערעור שעניינו בירור יכולתו הכלכלית של המערער, חיובו של המערער באגרה עשוי לסכל את זכות הערעור. תקנה 20(4) לתקנות נועדה להבטיח כי בעל דין יוכל להשיג על החלטה בעניין יכולתו הכלכלית ללא דרישות כספיות מקדמיות. היא נועדה להתיר את "מעגל הקסמים" שנוצר במצבים בהם בעל דין מבקש לערער על החלטה הדוחה בקשה לפטור מאגרה בטענה של חוסר יכולת כלכלית. בהתאם לתקנה 20(4), השאלה האם ביכולתו של בעל דין לשלם אגרה תבחן גם בפני ערכאת ערעור ללא חיוב באגרה, כדי להבטיח שלא תחסם דרכו של מי שידו אינה משגת לשלם אגרה.

7.

תקנה 20(4) הותקנה בשנת 2007. במשטר הנורמטיבי שקדם לה (תקנות בתי המשפט (אגרות) התשמ"ח-1987) לא נקבע פטור סטטוטורי בהליכי ערעור על החלטות בעניין אגרה. יחד עם זאת, כדבר שבשגרה ניתן היה פטור מאגרה בערעור על החלטת רשם בנסיבות אלה (ראו, למשל, בשג"ץ 7688/04 אור-נר נ' משטרת ישראל (לא פורסם, 13.9.2004); ע"א 4385/01 אלון נורית נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד נה(5) 361) ובלבד שההליך מגלה עילה (בשג"צ 4748/06 שקד נ' תפוחי (לא פורסם, 2.8.2006)). תקנה זו, שנוספה כאמור בתקנות משנת 2007, עיגנה בחיקוק את הפרקטיקה הנוהגת. מחוקק המשנה ביקש לפטור את מי שמשיג על החלטה בעניין אגרה או ערבון, כדי למנוע אותו "מעגל קסמים" בו בעל דין אינו יכול – בשל העדר יכולת כלכלית – לערער על החלטה הנסובה על עניין זה בדיוק.

8.

האם תקנה 20(4) חלה על כל הליכי ההשגה על החלטה בעניין אגרה, או שמא על ערעור בזכות בלבד? כידוע, החלטה בבקשה לפטור מאגרה מסווגת כ"החלטה אחרת" ככל שהדבר נוגע לתובע ולנתבע בערכאה הדיונית (רע"א 8813/05 עמותת במות נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 17.8.2006). דרך ההשגה על ההחלטה מוש פעת מזהותו של הגורם השיפוטי אשר הכריע בבקשה. אם ניתנה החלטה על ידי רשם, תהא ההשגה עליה על דרך הגשת ערעור בזכות לבית המשפט בו מכהן הרשם. אם ניתנה ההחלטה על ידי שופט, דרך ההשגה עליה היא הגשת בקשת רשות ערעור לערכאת הערעור. חרף שוני זה בדרכי התקיפה של ההחלטה, נראה כי לעניין הפטור הסטטוטורי שבתקנה 20(4) לתקנות, אין מקום להבחין בין ערעור בזכות על החלטת רשם לבין בקשת רשות ערעור על "החלטה אחרת" של שופט בעניין אגרה. בשני המקרים מדובר בהליך ערעורי ראשון על החלטה בעניין אגרה. בשני המקרים יש לאפשר לתובע למצות את הזכות להשיג על החלטה בעניין האגרה מבלי להעמיד מחסומים כלכליים, כדי להבטיח שלא תיפגע זכות הגישה לערכאות. אין הצדקה לכך שלעניין הפטור הסטטוטורי יהיה שוני בין בעל דין שבקשתו לפטור מתשלום אגרה נדונה לפני שופט לבעל דין שבקשתו נדונה לפני רשם. לשניהם עומדת אפשרות להשיג על ההחלטה, ויש להבטיח כי מסלול זה לא ייחסם על ידי דרישה מקדמית לאגרה. יש לזכור כי הליך האגרה הוא הליך צדדי להליך התובענה העיקרית, כך שלא פעם יש צידוק להשיג על ההחלטה כבר בשלב הביניים. ואמנם, ההלכה הפסוקה שקדמה לתקנות משנת 2007 הכירה בכך שהרציונל למנוע "מעגל קסמים" תקף גם בבקשת רשות ערעור על "החלטה אחרת" בעניין אגרה וערבון (ראו, למשל, רע"א 8813/05 עמותת במות נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.1.2006). על כן נראה, לכאורה, כי הן ערעור בזכות והן בקשת רשות לערער על החלטה אחרת בעניין אגרה פטורים מאגרה מכוח תקנה 20(4) לתקנות. ואולם, השאלה בדבר תחולת תקנה 20(4) על בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת אינה מתעוררת בנסיבות המקרה שלפניי, על כן ניתן להותיר את ההכרעה הסופית בה לעת מצוא.

9.

השאלה לפניי נסובה על בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי. אין ספק כי גם כאשר עסקינן בהליך מסוג זה, כאשר במרכזו של ההליך ניצבת שאלת יכולתו הכלכלית של בעל דין לשלם אגרה, עלול להיווצר "מעגל קסמים" דיוני שיימנע את בירור הבקשה. אך הליך השגה זה שונה בתכלית מהליכי ההשגה הקודמים שנדונו. הכלל שנקבע בסעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה הוא שבמערכת בתי המשפט הרגילים יש למתדיין זכות ערעור אחת, כך שעניינו יבחן בפני שתי ערכאות. הרשות לערעור שני ניתנת במשורה. היא מוגבלת, ככלל, למקרים בהם מתעוררות שאלות בעלות חשיבות ציבורית או משפטית רחבה ושחשיבותן חורגת מעניינם של הצדדים לסכסוך הקונקרטי (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ"ד לו(3) 123), פ"ד לו(3) 123). על המבקש כי ערכאה שלישית תבחן את עניינו להראות כי עניינו מגלה שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית. במובן זה, קיים הבדל רב בין בקשת רשות ערעור על "החלטה אחרת" בעניין אגרה לבין בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי. הראשונה מגשימה את הזכות המהותית להליך ערעורי אחד. השנייה חורגת מן הזכות המהותית להליך ערעור. על רקע מאפייניו הייחודיים של הליך ערעורי בפני ערכאה שלישית, חרף החשש ל"מעגל קסמים", אין הצדקה להחיל את הסדר הפטור הסטטוטורי גם על בקשת רשות לערער בגלגול שלישי. כאשר עסקינן בגלגול שלישי, לאחר שסוגיית האגרה כבר נבחנה על ידי שתי ערכאות ובירורה בפני ערכאה שלישית מותנה בכך שיש בהליך אינטרס ציבורי כללי, אין הצדקה לפטור אוטומטי מחיוב באגרה.

10.

נמצא, כי תקנה 20(4) לתקנות אינה משתרעת על בקשה לרשות לערער בגלגול שלישי. בכך אין כמובן כדי לשלול מתן פטור מאגרה כאשר המבקש עומד בתנאים הקבועים בתקנה 14 לתקנות: העדר יכולת לשלם אגרה והליך המגלה עילה. יתרה מכך, הגם שמ דובר

בהליך בגלגול שלישי לעניין אגרה, הנטייה היא לבחון בגמישות את בקשת הפטור ולהיזהר מחסימת דרכו של מבקש הפטור מלהביא את טענותיו בעניין זה ממש בפני בית המשפט (ראו, למשל, רע"א 2551/07 בורג נ' בנק דיסקונט לישראל בע''מ (לא פורסם, 29.5.2007). על כן, במסגרת שיקול הדעת ניתן משקל רב לכך שההליך נסוב על שאלת מצבו הכלכלי של בעל הדין. אולם שיקול זה אינו בלתי מוגבל וכפוף הוא, בין היתר, לקיומה של עילה ולסיכויי ההליך. כאשר מ דובר בהליך בגלגול שלישי בעניין אגרה, סיכויי ההליך הנמוכים פועלים לא פעם כנגד מתן פטור (ראו, בש"א 9218/05 מאור נ' בזק-חברה ישראלית לתקשורת בע''מ (לא פורסם, 20.2.2006). בהקשר זה, מובאים בחשבון גם הפערים בין סכום האגרה בערכאה הדיונית לבין סכום האגרה (הנמוך באופן יחסי) בבקשה לרשות ערעור. כמו כן, יש חשיבות לשאלה האם דחיית הבקשה למתן פטור בערכאה הדיונית נעוצה ביכולתו הכלכלית של בעל הדין או שמא בקביעה כי ההליך אינו מגלה עילה. לאורה, במקרה האחרון אין המ דובר ב"מעגל קסמים" דיוני שכן מבקש הפטור אינו נדרש לשלם אגרה כדי להראות חוסר יכולת כלכלית אלא כדי להראות קיומה של עילה. יחד עם זאת, גם במצבים אלה וכן במצבים אחרים בהם לחוסר היכולת הכלכלית השפעה על ההליכים המשפטיים, יש לסוגיית היכולת הכלכלית משקל ניכר בשאלת הפטור מאגרה.

11.

על רקע דברים אלה, אעבור לבחינת הבקשה לפטור מאגרה שהוגשה מטעם

המבקשים. הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות לערער בגלגול שלישי. במצב דברים זה, לא עומד למבקשים פטור מכוח תקנה 20(4) לתקנות. כאמור, יש לבחון את הבקשה על פי אמות המידה הקבועות בתקנה 14 לתקנות, שעניינן העדר יכולת כלכלית וקיומה של עילה. כאמור, נוכח העובדה כי המבקשים מתקשים, לטענתם, לממש את התביעה בבית המשפט המחוזי בשל הדרישה לתשלום אגרה, מתחייבת בחינה "גמישה" בעניינם. אולם גם בחינה "גמישה" של הבקשה, מתוך רצון למנוע "מעגל קסמים" דיוני, מעלה כי המבקשים לא הוכיחו את מצבם הכלכלי לאשורו. הם לא צירפו את מלוא האסמכתאות הנדרשות על מנת לשפוך אור על מצבם הכלכלי הנטען. יש לזכור כי המבקשים הועמדו בעבר, בהחלטת בית המשפט המחוזי, על הצורך לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה, וחרף האמור בחרו לא לעשות כן. אמנם, צורפו מסמכים המלמדים על מצבם הכלכלי של שלושה מבעלי הזכויות בתאגידים המבקשים, אולם לבקשה לא צורפו אסמכתאות אשר יש בהן כדי לאשש את הטענה כי מצבם של כל התאגידים עצמם קשה. הבקשה נתמכת בתצהירו של אחד מבעלי הזכויות, המייצג את כל המערערים בהליך. לא הוגש תצהיר מאמת מצד בעלי הזכויות האחרים בתאגידים-המבקשים. התצהיר שהוגש אינו מפרט את רכושם של התאגידים-המבקשים, רכושם של בעלי הזכויות בהם, מקורות ההכנסה וההוצאות שלהם. לבקשה לא צורפו תדפיסי חשבונות בנק וחשבונות שוטפים של המבקשים ושל בעלי הזכויות בהם. בנוסף, ספק בעיני אם ההליך מגלה עילה באופן המצדיק העתרות לבקשה (השוו, רע"א 6023/99 דרור נ' רשפון (לא פורסם, 4.11.99). במצב דברים זה, אין מקום לפטור את המבקשים מאגרה. עם זאת, בשים לב לתשתית החלקית שהוצגה ולטיבו של ההליך,

נכונה אני לילך כברת דרך כלפי המבקשים ולהעמיד את האגרה על סך של 500 ₪.

12.

מכאן לבקשה לפטור מערבון. החסר בתשתית העובדתית בעניין מצבם הכלכלי של המבקשים משליך גם על נושא הערבון. על המבקש פטור מהפקדת ערבון - תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי לא יוכל לגבות את ההוצאות, ככל שייפסקו - מוטל הנטל לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ומעודכנת בדבר מצבו הכלכלי הנטען. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם את ההוצאות בהן חויב בבית המשפט קמא, כפי שארע, לטענת המשיבים, במקרה דנן. כאמור לעניין האגרה, המבקשים לא עמדו בנטל זה ולא הניחו תשתית מספקת לאישוש טענתם בדבר העדר יכולת כלכלית. סיכויי ההליך פועלים אף הם, וביתר עוצמה, כנגד היענות לבקשה לפטור מערבון. כידוע, המשקל שניתן לשיקול בדבר סיכויי ההליך רב יותר בבקשה לפטור מערבון לעומת בקשה לפטור מאגרה. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007) . ניתן לומר כי על פי רוב, סיכויי ההליך של ערעור שני על החלטה שלא לתת פטור מאגרה בהעדר עילה, הינם נמוכים. עיון בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי מעלה כי גם במקרה שלפני סיכויי ההליך נמוכים באופן שאינו מצדיק העתרות לבקשה. במצב דברים זה, אין בידי לפטור את המבקשים מהפקדת ערבון. יחד עם זאת, בשים לב לתשתית החלקית שהוצגה לעניין המצב הכלכלי, להיקפו המוגבל של ההליך ולמעמדם היחסי של הצדדים, יועמד הערבון על סך של 10,000 ₪.

התוצאה היא שעל המבקשים לשלם אגרה בסך 500 ₪ ולהפקיד ערבון בסך 10,000 ₪. האגרה תשלום והערבון יופקד בתוך 15 יום ולא – יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך במתן הודעה נוספת.